ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תלמוד תורה
- רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שֵׁנִיתינוקות של בית רבן | |
המלמדים | |
א מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ. וְכָל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן - מַחֲרִימִין אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר, עַד שֶׁמּוֹשִׁיבִין מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת; וְאִם לֹא הוֹשִׁיבוּ - מַחֲרִיבִין אֶת הָעִיר, שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁלְּתִינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן. | א תִּינוֹקוֹת - ילדים קטנים. מְדִינָה - עיר. פֶּלֶךְ - חבל ארץ שיש בו כמה ערים. מַחֲרִימִין - הרחקה חברתית וכלכלית (ראה פרק ז). מַחֲרִיבִין - נראה שמשמעו שמפזרים את יושבי העיר למקומות אחרים, בהם יש מסגרות לימודיות. |
ב1 מַכְנִיסִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת לְהִתְלַמֵּד כְּבֶן שֵׁשׁ כְּבֶן שֶׁבַע, לְפִי כֹּחַ הַבֵּן וּבִנְיַן גּוּפוֹ. וּפָחוּת מִבֶּן שֵׁשׁ - אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ. וּמַכֶּה אוֹתָן הַמְּלַמֵּד לְהַטִּיל עֲלֵיהֶן אֵימָה, וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתָן מַכַּת אוֹיֵב, מוּסַר אַכְזָרִי. לְפִיכָךְ לֹא יַכֶּה אוֹתָן בְּשׁוֹטִים, וְלֹא בְּמַקְלוֹת, אֶלָּא בִּרְצוּעָה קְטַנָּה. | ב1 לְפִי כֹּחַ הַבֵּן - שכלו ובשלותו. בִּנְיַן גּוּפוֹ - בריאותו. וּמַכֶּה אוֹתָן הַמְּלַמֵּד - את מי שהמכות מועילות להם, כגון התלמידים המוכשרים לקרוא אך אינם מתאמצים לקרוא כראוי (ראה ק'). לְהָטִּיל עֲלֵיהֶן אֵימָה - לחנכם לכבד את הרב ולירוא ממנו, שמוראו כמורא שמים (ק'; וראה להלן ד,ה). ואסור לרב לפרוק את זעמו בהכאת תלמידיו, שהרי אסור להכות שום אדם מישראל (צ'; חובל ומזיק ה,א; וראה גם רוצח ה,ו). מוּסַר - מכה המייסרת, כלשון המקרא (ירמיה ל,יד). |
ב2 וְיוֹשֵׁב וּמְלַמְּדָן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וּמִקְצָת מִן הַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָן לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְלֹא יִבָּטְלוּ הַתִּינוֹקוֹת כְּלָל, חוּץ מֵעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים בְּסוֹף הַיּוֹם, וּבְיָמִים טוֹבִים. אֲבָל בַּשַּׁבָּת - אֵין קוֹרִין לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל שׁוֹנִין לָרִאשׁוֹן. וְאֵין מְבַטְּלִין הַתִּינוֹקוֹת וַאֲפִלּוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. | ב2 כְּדֵי לְחַנְּכָן לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה - שהרי הגדולים חייבים לקבוע עתים ללמוד תורה ביום ובלילה (לעיל א,ח). וְלֹא יִבָּטְלוּ - שהבטלה משחיתה, והעדר ההשגחה עליהם עלול להביא להפקרות, ויותר מזה, "הבטלה מביאה לידי זימה" (אישות כא,ב-ג). בְּסוֹף הַיּוֹם - כדי להתכונן לשבת ולחג. אֵין קוֹרִין לְכַתְּחִלָּה - אין לומדים דבר חדש, מפני שאין להכביד בלימוד בשבת. שׁוֹנִין לָרִאשׁוֹן - חוזרים בשבת על מה שלמדו בימות החול, אף אם למדו אותו רק פעם אחת (הר"ן נדרים לז,א). |
ג מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְיוֹצֵא, אוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת עִמָּהֶן, אוֹ שֶׁהוּא מִתְרַשֵּׁל בְּתַלְמוּדָן - הֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יי רְמִיָּה" (ירמיה מח,י). לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לְהוֹשִׁיב מְלַמֵּד אֶלָּא בַּעַל יִרְאָה, מָהִיר לִקְרוֹת וּלְדַקְדֵּק. ד וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין אֵצֶל בְּנֵיהֶן. וְכֵן אִשָּׁה לֹא תְּלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין אֵצֶל הַבָּנִים. | ג מִתְרַשֵּׁל בְּתַלְמוּדָן - "שפשע בתינוקות ולא לימד או לימד בטעות" (שכירות י,ז). בַּעַל יִרְאָה - בעל מידות טובות ויראת שמים. ובמקום אחר הרחיב רבנו על הפסוק "ראשית חכמה יראת ה'" (תהילים קיא,י), ואמר "שזאת ראיה שיראת ה' נעלה מן החכמה, והיא סיבת מציאותה" (פה"מ אבות ד,ד). מלבד זאת, מי שהוא ירא ה' לא יעז ללמד את מלאכת הקודש אם אינו ראוי לזה או שאינו בקי לקרות או לדקדק (י'). מָהִיר - בקי ומומחה. וּלְדַקְדֵּק - במילים ובמשמעותן (ק). ד מִפְּנֵי אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין אֵצֶל בְּנֵיהֶן - "ונמצא מתגרה בנשים" (איסורי ביאה כב,יג). מִפְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן בָּאִין אֵצֶל הַבָּנִים - "ונמצאו מתייחדים עמה" (שם), והייחוד עם האישה אסור בין היא נשואה בין אינה נשואה. |
הכיתה | |
ה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה תִּינוֹקוֹת לְמֵדִים אֵצֶל מְלַמֵּד אֶחָד. הָיוּ יָתֵר עַל חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, עַד אַרְבָּעִים - מוֹשִׁיבִין עִמּוֹ אַחֵר לְסַיְּעוֹ בְּלִמּוּדָן. הָיוּ יָתֵר עַל אַרְבָּעִים - מַעֲמִידִין לָהֶן שְׁנֵי מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה (7)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות תלמוד תורה א'
2 - הלכות תלמוד תורה ב'
3 - הלכות תלמוד תורה ג'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
