ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ברור אמנם, שקטן פחות מבן ט' שנים אין ביאתו ביאה (סנהדרין, יבמות נז ע"ב ועוד) ואם בא על יבמתו אינו כלום, אמנם הגמרא אומרת (יבמות צו) שמעל גיל ט' קונה ביאתו כמאמר מדרבנן.
נחלקו הראשונים מה היה צריך להיות הדין לגבי קטן: לדעת רמב"ן (נדה מה, יבמות צו) מדאורייתא היה צריך להיות הדין שקונה לגמרי כי לא צריך כוונה לקניין בייבום, ומדרבנן הפקיעו את קניינו והפכו אותו רק למאמר. אמנם, תוספות (יבמות נז ע"ב, קידושין י ע"א וכן רשב"א) לומד מהגמרא בקידושין (י ע"א) שממעטת מהפסוק 'אשר ינאף את אשת איש', שהבא על אשת קטן אינו עובר על איסור. מזה למד תוספות שמהתורה קטן אינו קונה את יבמתו, אלא שתיקנו חכמים שביאתו תחשב כמו מאמר.
ברש"י יש סתירה בין דבריו בקידושין (יט) שם הוא אומר כשיטת רמב"ן שמדאורייתא ביאתו של היבם קונה, ורק מדרבנן לא קונה, וביבמות (צו) רמב"ן מדייק מדבריו שאומר שלא קונה מהתורה.
העונג יום טוב (קעט) מבאר שלדעת תוספות הסיבה שלא קונה מדאורייתא, למרות שבייבום לא צריך כוונה על מנת לקנות את היבמה, היא מכיוון שמערכת הנישואין כוללת בתוכה שעבודים הדדים, ולא ניתן להטיל אותם על הקטן. בגלל ההשלכות הקנייניות שלא יכולות לחול עליו, אין הקטן קונה כלל כיון שאין אישות לחצאין, והפסוק חידש שמי שבא על אשת קטן אינו חייב מיתה, מכיוון שאין לקטן קניין גמור.
רמב"ן מביא ראייה לשיטתו מתוספתא (יבמות פרק יא) הכותבת שכל שאין צריך דעת בביאה, ביאתו ביאה. ומוכח מזה שבייבום היבם קונה למרות שהוא פחות מבן ט'. עונג יו"ט דוחה ראייה זו ומבאר שהתוספתא באה להסביר את ההבדל שבין יבם חרש שקנה את יבמתו, לבין בעל חרש, שהיבם לא קונה אותה, כיון שקידושין צריכים דעת.
יד המלך מקשה על רמב"ן שלכאורה מפורש במשנה ביבמות (דף צו ע"ב) שאם קטן בא על יבמתו, ולא בא עליה אחרי שהגדיל, ונשא אישה אחרת כשהיה גדול ומת, אחיו חולץ לאחת ומייבם לשנייה, ורואים שהראשונה אינה נחשבת אשתו של הקטן מדאורייתא. אחרת זה כמו שתי יבמות שנפלו מבית אחד, ואם כן אם חלץ לאחת, נאסר בצרתה?
עונג יו"ט מוסיף שגם לשיטת תוספות, שהקטן קנה את יבמתו מדאורייתא, מכל מקום כשיגדל לא יוכל להוציא את היבמה בגט ולפטור אותה, כי כאשר הוא קטן הוא לא קיים את מצוות ייבום. לפי זה ניתן לתרץ שכיון שהקטן לא קיים מצוות ייבום באשה זו, הרי שעדיין זיקת האח הראשון קיימת עליה, והאח השני יוכל לחלוץ לה, ולכוון שבא לחלוץ לה מזיקת של הראשון, כך זיקת האח השני (הקטן שהגדיל) תישאר והוא יוכל לייבם את האישה השנייה מדין זיקת הקטן.
סיכום: נחלקו הראשונים האם קטן מעל גיל תשע קונה את יבמתו, מדאורייתא, או רק מדרבנן. ביארו האחרונים שהסיבה שלא יוכל לקנות את יבמתו, היא משום שקניין זה כולל בתוכו מחויבות ואחריות שהתורה לא מטילה על קטן. לדעת העונג יום טוב גם לשיטה שקנה את יבמתו, יהיה זה כדין קנין, ולא כקיום מצוות ייבום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
