ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מה ראו חכמים דוקא במצווה זו לקבוע מדרגות בקיום המצווה?
אפשר לומר שהמציאות הרוחנית בעם ישראל לאחר ניצחון החשמונאים הייתה מורכבת. היו כמה רמות בציבור ואמרו חכמים חנוך לנער לפי דרכו. כל אחד ינהג לפי מדרגתו. החינוך הוא דבר ארוך. המטרה היא להגיע למדרגה הגבוהה אך יש להתקדם אליה כל אחד ביכולות שלו, בקצב שלו. ואכן, כפי שציפו, בסופו של דבר הציבור כולו עלה למדרגה הגבוהה והכול נוהגין כמהדרין מן המהדרין.
גם בזמננו תהליך החינוך ארוך ואין להיות קצרי ראות, אלא לדעת שהצבור מתקדם בקצב שלו ולבסוף הכל יהיו מהדרין מן המהדרין.
כדי לראות שמעלין בקודש, כדי לראות את תהליך העליה הרוחנית בישראל, צריך להסתכל במבט ארוך. אם אתה מסתכל רק על היום ועכשיו אתה לא יכול לראות את ההתקדמות. אם אתה מסתכל רק על הנרות של יום אחד בימי החנוכה אתה לא רואה שמוסיף והולך, אתה לא רואה שמעלין בקודש. רק אם אתה מסתכל על כל הימים וראה שכל יום ויום מתווסף עוד נר, אתה רואה שמעלין בקודש, שמוסיף והולך.
וכן הדבר בהסתכלות על המצב הרוחני באומה. אם אתה מסתכל במבט עכשוי אתה לא רואה התקדמות. אם אתה מסתכל במבט ארוך וממושך – אתה רואה שהדור מתקדם ומוסיף, מאיר והולך ומעלין בקודש.
תלמידי חכמים בתקופת הבחירות
הננו נמצאים בתקופה סוערת של בחירות. אמרו חכמים בסנהדרין כ"ד – תלמידי חכמים שבארץ ישראל נקראים נועם שמנעימים זה לזה בהלכה. למרות שיש חלוקי דעות ביניהם הם מפרגנים זה לזה ואף שכל אחד עומד על דעתו ועל עמדותיו, חילוקי הדעות הם עניניים. כל אחד סבור שדעתו היא דעת תורה הנכונה למעשה, ושכך צריך לנהוג - ועם כל זה כל אחד מבין שיש אחרים שדעתם שונה מדעתו. א"ר יצחק תלמידי חכמים שבארץ ישראל נוחים זה לזה בהלכה כשמן זית.
לעומת זה תלמידי חכמים שבבבל נקראים חובלים שמחבלים זה לזה בהלכה.
ונראה שהסיבה לכך מפני שתלמידי חכמים שבארץ ישראל יש בהם גדלות מיוחדת. מעלתה הרוחנית של א"י פועלת על ת"ח שבה שהם מביטים במבט גדול וכללי, הם מלאים אמונה וביטחון. ומי שהוא גדול ומלא בתורה ובריאות רוחנית יכול לראות גם מעלות של אחרים. הוא לא נמצא בתחרות עם אחרים. הוא מאוחד איתם. מה שאין כן כשאין גדלות רוחנית ואין אמונה גדולה יש מתח יש תחרות יש חשש פנימי שמא הדעה האחרת תנצח, ויש מאבק ות"ח כאלה חובלים זה בזה.
עוד אמרו חכמים, שבת קמה: ת"ח שבבבל מצוינים בבגדים כלומר הם מהדרין בבגדים. ולמה הם נוהגין כן? מפני שאינם בני מקומם. כלומר כשאדם נמצא במקום אחר שלא מכירים אותו הוא צריך לעשות פעולות חיצוניות כדי שיוכר, כדי להוכיח את עצמו. משאין כן ת"ח שבא"י הם בני מקומם, אינם צריכים להבליט את עצמם. חכמת אדם תאיר פניו. מי שיש בו הרבה חכמה אינו צריך להתבלט כדי שיכירו שהוא חכם. מה שאין כן מי שאין בו חכמה רבה הוא צריך לחבול באחר כדי שתוכר חכמתו.
אוי לו לת"ח שנזקק להתכבד בקלון חברו, אוי לו לת"ח שכבודו מבוסס על כך שחברו פחות ממנו. אוי לו לת"ח שכדי להוכיח את צדקתו הוא מבזה את החולקים עליו, אוי לו לת"ח שלהצדקת דרכו הוא אומר שהחולקים עליו מובלים ומושפעים ואין להם עמדה משלהם, הם נוגעים בדבר ושיקוליהם אינם טהורים. אוי לוי למי שכך מדבר וכך חושב. חכמינו אמרו - כל הפוסל במומו פוסל.
על ת"ח שבא"י ת"ח אמיתיים נאמר "את והב בסופה". אע"פ שחלוקים זה עם זה ומריבים זה עם זה בסופו של ויכוח נעשים אוהבים זה לזה כי מטרתם אחת - לברר את האמת.
מרן הרב זצ"ל היה דוגמא נפלאה של ת"ח שבא"י. הוא היה גדול, היה ענק תורני, ומתוך כך מתוך גדלותו וגודל אמונתו כיבד את כל הת"ח, גם אלו שחלקו עליו וגם אלו שמררו את חייו. הוא לא היה צריך אישור לגדלותו, היה גדול מכל אלו שחלקו עליו. החולקים עליו לא ירדו לסוף דעתו. ועל כן מקוצר יכולתם להעמיק ולהבין את דרכו פרשו את דרכו לפי הבנתם הם, לא לפי מה שהוא ראה והבין. אילו ירדו לסוף דעתו היו מצדיקים את עמדותיו. ואולי גם אם היו סבורים שלא איכשר דורו ללכת בדרך הגדולה שלו והיו חולקים עליו למעשה - אך היו מביטים בהערצה על עמקות וגדלות מבטו.
הרב צבי יהודה זצ"ל היה אומר לנו כשלומדים תוס' צריך ללמוד מה אומר התוס' לנו. לא מה אנו אומרים בתוס'. כך נוהגים ת"ח שבא"י. הם משתדלים להבין את החולקים עליהם ולרדת לסוף דעתם ועל כן מכבדים זה את זה למרות שדעתם שונה. מה שאין כן ת"ח קטנים שאינם מתאמצים לרדת לסוף דעתם של החולקים עליהם ומפרשים את דברי החולקים שלא כפי שהתכוונו, והתוצאה שהדברים נראים שגויים.
ת"ח שבדור חלוקים ביניהם באיזה סיעות ראוי לבחור בבחירות לכנסת. חילוקי הדעות של ת"ח הם אמיתיים ובודאי כל אחד מתכוין לשם שמיים. על כן יש להתפלל שהויכוח יהיה ענייני לגופו של דבר, נקי מהשמצות אישיות וזלזול ח"ו, שכן כל המגדף את עצמו הוא מגדף וכל הפוסל במומו פוסל, ואל יתנו לאנשים עסקניים ועיתונאים לסכסך בין ת"ח. ומיניה ומיניה יתקלס עילאי. ויש להתפלל שלאחר הבחירות יתאחדו כל יראי ד' לחיזוק דמותה היהודית של המדינה לכבודו ית"ש.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
