ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
א. נהגו ישראל לאכול מאכלי חלב וגבינה בחנוכה, זכר למעשה יהודית. טעם נוסף למנהג הוא לפי שהתורה נמשלה לדבש וחלב.
ב. מנהג נוסף זכר לנס השמן הוא לאכול מאכלים מטוגנים, כגון לביבות וסופגניות.
ג. ברכת הסופגניה - מזונות. בתוך הסעודה מברכים עליה מאחר והיא באה לקינוח, אך לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל אין מברכים עליה בתוך הסעודה מפני שברכת המוציא פוטרתה.
ד. מנהג נפוץ בחנוכה לשחק בסביבון, זכר למסירות הנפש על לימוד התורה בזמן הגזירות.
א. אכילת מאכלי גבינות, סופגניות ולביבות בחנוכה
מלבד החיובים ההלכתיים בחנוכה, נהגו ישראל בכמה מנהגים שעניינם להזכיר את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם.
לדוגמא: מנהג אכילת גבינות ומאכלי חלב, הונהג (לפי אחד ההסברים) כזכר לנס שנעשה על ידי יהודית שהאכילה גבינה את מפקד היונים ולאחר מכן כרתה את ראשו 1.
יש אומרים שמעשה יהודית אירע כמה שנים לפני נס חנוכה, אך מאחר וגם הוא היה קשור ביוונים עושים לו זכר בחנוכה 2.
הסבר נוסף למנהג אכילת מאכלי חלב: חנוכה הוא חג התורה שבעל פה. בדומה למנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות הואיל והתורה נמשלה לדבש וחלב, גם בחנוכה נהגו בכך 3.
מנהג נוסף הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן כמו לביבות וסופגניות, זכר לנס שנעשה בשמן 4. ברכת הסופגניות הינה בורא מיני מזונות לפניה וברכה מעין שלש. גם אם אוכל את הסופגניות באמצע סעודה מברך מזונות (מפני שהסופגנייה אינה חלק מהסעודה אלא באה לקינוח) אך לא מברך מעין שלש מאחר ויוצאים ידי חובה בברכת המזון. עם זאת, לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל, לא מברכים על סופגנייה באמצע סעודה 5.
ב. משחק בסביבון בחנוכה
מנהג נפוץ מאד לשחק בסביבון בחנוכה. מנהג זה נוסד ככל הנראה כזכר למסירות הנפש על לימוד התורה בימי השעבוד תחת היוונים. על פי המסורת, בזמן שגזרו היוונים שלא לעסוק בתורה, חכמי ישראל מצאו 'פתרון' לגזירה: היו מתאספים בחבורות ועוסקים בתורה, ואם הגיע נוגש יוני היו מוציאים את הסביבונים ומשחקים בהם, כאילו התאספו לשם זה 6.
אמנם, יש שערערו על מנהג זה לפי שהמשחק כרוך בהעברת כסף משחקן אחד לשני ויש בזה משום משחק בקוביה 7.
אך בודאי כשמשחקים ללא כסף, כגון ששואלים שאלות לפי האותיות עליהם עצר הסביבון וכדומה, הדבר מותר, ואולי אף ראוי לפי שאפשר להיעזר במשחק זה לחינוך הילדים בענייני חנוכה ולגיבוש משפחתי וכדומה 8.
(המספרים מפנים אל ההערות בדף המקורות המצורף)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
