ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
א. נהגו ישראל לאכול מאכלי חלב וגבינה בחנוכה, זכר למעשה יהודית. טעם נוסף למנהג הוא לפי שהתורה נמשלה לדבש וחלב.
ב. מנהג נוסף זכר לנס השמן הוא לאכול מאכלים מטוגנים, כגון לביבות וסופגניות.
ג. ברכת הסופגניה - מזונות. בתוך הסעודה מברכים עליה מאחר והיא באה לקינוח, אך לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל אין מברכים עליה בתוך הסעודה מפני שברכת המוציא פוטרתה.
ד. מנהג נפוץ בחנוכה לשחק בסביבון, זכר למסירות הנפש על לימוד התורה בזמן הגזירות.
א. אכילת מאכלי גבינות, סופגניות ולביבות בחנוכה
מלבד החיובים ההלכתיים בחנוכה, נהגו ישראל בכמה מנהגים שעניינם להזכיר את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם.
לדוגמא: מנהג אכילת גבינות ומאכלי חלב, הונהג (לפי אחד ההסברים) כזכר לנס שנעשה על ידי יהודית שהאכילה גבינה את מפקד היונים ולאחר מכן כרתה את ראשו 1.
יש אומרים שמעשה יהודית אירע כמה שנים לפני נס חנוכה, אך מאחר וגם הוא היה קשור ביוונים עושים לו זכר בחנוכה 2.
הסבר נוסף למנהג אכילת מאכלי חלב: חנוכה הוא חג התורה שבעל פה. בדומה למנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות הואיל והתורה נמשלה לדבש וחלב, גם בחנוכה נהגו בכך 3.
מנהג נוסף הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן כמו לביבות וסופגניות, זכר לנס שנעשה בשמן 4. ברכת הסופגניות הינה בורא מיני מזונות לפניה וברכה מעין שלש. גם אם אוכל את הסופגניות באמצע סעודה מברך מזונות (מפני שהסופגנייה אינה חלק מהסעודה אלא באה לקינוח) אך לא מברך מעין שלש מאחר ויוצאים ידי חובה בברכת המזון. עם זאת, לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל, לא מברכים על סופגנייה באמצע סעודה 5.
ב. משחק בסביבון בחנוכה
מנהג נפוץ מאד לשחק בסביבון בחנוכה. מנהג זה נוסד ככל הנראה כזכר למסירות הנפש על לימוד התורה בימי השעבוד תחת היוונים. על פי המסורת, בזמן שגזרו היוונים שלא לעסוק בתורה, חכמי ישראל מצאו 'פתרון' לגזירה: היו מתאספים בחבורות ועוסקים בתורה, ואם הגיע נוגש יוני היו מוציאים את הסביבונים ומשחקים בהם, כאילו התאספו לשם זה 6.
אמנם, יש שערערו על מנהג זה לפי שהמשחק כרוך בהעברת כסף משחקן אחד לשני ויש בזה משום משחק בקוביה 7.
אך בודאי כשמשחקים ללא כסף, כגון ששואלים שאלות לפי האותיות עליהם עצר הסביבון וכדומה, הדבר מותר, ואולי אף ראוי לפי שאפשר להיעזר במשחק זה לחינוך הילדים בענייני חנוכה ולגיבוש משפחתי וכדומה 8.
(המספרים מפנים אל ההערות בדף המקורות המצורף)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
