ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
שמח הקונה על המחיר הנמוך, והתעלם מהתנאי המוזר והשולי. והנה באמצע הלילה מתעורר הקונה לקול דפיקות על הדלת, ג'וחא הגיע לבקר את המסמר שלו... כך המשיכו ההפרעות, עד שיום אחד קשר ג'וחא כלב אימתני אל המסמר שלו... והקונה החליט לנטוש את הבית.
הערבים מספרים משל זה כדי לבטא עניינים שונים. באפן אישי, שמעתיו פעם מערבי אחד ביריחו, שסיפר שבעירו זהו משל נפוץ על היהודים העקשנים שנאבקים על כל אותם מקומות בארצנו הקדושה, המצויים בלב אוכלוסייה ערבית עויינת, (...אפילו מלאך רע עונה בעל כורחו – אמן).
אולם משל זה מבטא גם מציאות מאוד נפוצה בחיינו. את 'חטאינו' אני מזכיר היום – בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא נתקל במצב שבו אדם פלוני פנה אלינו שוב ושוב בבקשה מסויימת, ואנו ניסינו 'להיפטר' ממנו כלאחר יד, אך הוא שב ו'הטריד' את מנוחתנו? לעיתים, זהו ילד הפונה אל ההורה בבקשה 'שולית', וההורה משתוקק לנוח, ומתעלם מהבקשה, אך הילד שב ודורש את שלו! (מוכר?)
במציאות כזו, ניצבות לפנינו שתי אפשרויות. אפשרות אחת – 'לנפנף' את הפונה במגוון דרכים, וכך להשיג את השקט המיוחל. אולם, כולנו מבינים שבדרך זו לא סיפקנו לפונה את צרכיו, וייתכן והוא ישוב אלינו שוב. לעומת זאת, ישנה גם אפשרות שניה – להבין שהפונה זקוק לתשומת לב או לדבר מה אחר, ופשוט לספק לו את צרכיו. הפונה מחפש את ה'מסמר' שלו, שנמצא ברשותנו, ולא נזכה למנוחה עד שנאפשר לו לקבל את ה'מסמר'.
פנימיות התורה נותנת למקרים אלו משמעות עמוקה יותר. כיוון שמאחורי המציאות הגשמית מסתתרת מציאות רוחנית, הרי שבכל מפגש בין אנשים, הם מעבירים זה לזה גם 'מסמרים' רוחניים. יותר מזה – האדם מעביר לחברו את ה'מסמר', שהיה שייך מראש לחבר. (מאז חטא אדם הראשון), האדם מחפש במהלך חייו את חלקי נשמתו האבודים. חלקים אלו מצויים אצל אנשים אחרים, ובמהלך חייו הוא נפגש עם האנשים שמחזירים/ לוקחים את חלקי הנשמה שלו/ שלהם. (לכן, ביטוי מקובל לאדם שקיבל את מבוקשו במפגש – 'הוא קיבל את שלו', כי מצד האמת המבוקש היה שייך לו מראש).
עניין זה נותן עומק חדש לפרשתנו. יעקב שולח לעשיו אחיו מתנות. חז"ל לא מסתפקים במתנות המוזכרות בפרשתנו, והם מבארים את ציוויו של יעקב לקוברו – "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען", "שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן, ועשה אותו כרי, ואמר לעשיו: טול זה בשביל חלקך במערה". אפשר לראות במתנות מהלך של ריצוי בלבד, אך לאור דברינו ניתן למצוא עומק גדול במתנות אלו, ובעובדה שכל הכסף שהרוויח יעקב בחו"ל ניתן לעשיו בעבור חלקו במערת המכפלה.
יעקב נוחל את ארץ ישראל - הארץ הקדושה, לעומתו עשיו החומרי והטמא מתאים לחוץ לארץ. הכסף שמרוויח יעקב בחו"ל לא באמת מתאים ושייך לנשמתו. מצד האמת, כסף זה מתאים ושייך לעשיו. לפיכך, כשיעקב שב לארץ ישראל, עשיו בא לקראתו. מבחוץ נראה שעשיו מבקש את נפשו של יעקב, אך באמת הוא מחפש את ה'מסמר' שלו. יעקב מזדרז לתת לו את הכסף של חו"ל, הכסף שמצד האמת מתאים ושייך לעשיו, ועשיו שקיבל את שלו נרגע.
במפגש זה גם יעקב צריך לקבל מעשיו את ה'מסמר' שלו. ארץ ישראל מתאימה ושייכת ליעקב, ולכן מערת המכפלה, שבאותה תקופה הייתה הנחלה היחידה שקנויה לעם ישראל בארץ, צריכה לעבור בשלמות לידי יעקב, וזוהי התמורה שנותן עשיו ליעקב. כעת הם יכולים להיפרד זה מזה עד ביאת גואל.
זו הסיבה שיעקב שולח את המתנות בידי מלאכים. בפשטות, אלו אותם מלאכי חו"ל שנפרדים כעת מיעקב. בסוף הפרשה הקודמת, יעקב פגש את מלאכי ארץ ישראל, ונפרד מהמחנה השני של מלאכי חו"ל, ומיד שלחם אל עשיו. 'מלאך' זהו העניין הרוחני של הדבר, ולפיכך כשיעקב שולח את הכסף של חו"ל לעשיו, הוא שולח אליו בכך גם את העניין הרוחני העומד מאחורי הכסף ומתאים לעשיו.
בתפילה שנזכה לאסוף ולתת לאחרים את כל חלקי נשמותינו, ועמינו ינחל את חלקו בשלמות באדמת הקודש עד יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
