ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
"...וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ).
בוודאי שלכל שם המופיע בתנ"ך יש משמעות עמוקה. לעתים הכתוב מפרש את טעמו ולעתים הוא סותם.
בדברינו הפעם, ננסה לפרש את שם בנה השני של בלהה - נפתלי. וז"ל הכתוב:
"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי"
(בראשית ל' ז-ח).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים והאחרונים, ניסו לפרש את כוונת הכתוב ומשמעותו של השם נפתלי שניתן לו על ידי רחל.
המדרש דורש את השם בשיטת הנוטריקון (ראשי תיבות) ומסביר: "נופתי פתיתי תליתי אחותי עלי" (בראשית רבה פרשת ויצא פרשה עא סימן ח). על פי דברי המדרש רחל, הפגועה מכך שאחותה ילדה ארבעה בנים והיא עקרה, טוענת שמגיע לה פרי בטן שהרי היא הייתה הסיבה לחתונת אחותה לאה עם יעקב, לכן הולדת נפתלי היא פיצוי המגיע לה.
כיוון אחר נמצא באותו מדרש: "דבר אחר: [נפתלי] נופת עצמו לא שלי היא, דברי תורה שנאמר בהם (תהלים יט) ונופת צופים, יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי". על פי דברי המדרש יש בדבריה של רחל תפילה ותביעה כי צאצאי נפתלי ישתבחו בדברי תורה שהם מתוקים מדבש, בבחינת "נופת צופים".
במדרש אגדה מצינו כיוונים אחרים: "נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי. כעין נפתל ועקש (משלי ח ח): ויש אומרים כעין תפלה התפללתי לפני הקדוש ברוך הוא להיות עם אחותי וגם יכלתי. ומאן דאמר לשון נפתול הכי קאמר עיכבני הקדוש ברוך הוא מהיות כאחותי וגם יכולתי במקצת: [(בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
לדעה ראשונה, השם נפתלי רומז למאבק בין שתי האחיות ואילו לפירוש השני, הוא רומז לתפילותיה של רחל, שהתקבלו בשלב זה באופן חלקי (כך גם פירשו אונקלוס ויונתן וקרוב לכך רש"י).
הפסיקתא מסבירה ששמו של נפתלי רומז לרמאותו של לבן הארמי=הרמאי: "לשון פתלתול, כלומר בשעה שהכניסו את לאה לבעלי רימו את בעלי כאילו רימו דעת של מעלה: וגם יכולתי. הייתי יכולה לה להודיע לו ליעקב כי כן הם עושים, אבל לא רציתי לבזות את אחותי" (פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח).
גם מדרש שכל טוב דורש את השם בכיוון דומה ומסביר: נפתלי מלשון נפתל ועיקש=מעוות [עיינו שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
רש"י (ובעקבותיו רשב"ם) מביא את פירושו של מנחם בן סרוק, שנפתלי פירושו מחובר כמו צמיד פתיל.
אבן עזרא במקום פונה לכיוון חדש לחלוטין ומסביר נפתלי מלשון פל. "וטעמו כאדם שיאבק עם אחר ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן [ועם עקש] תתפל (ש"ב כב, כז).
בעקבות רש"י, הרד"ק מחבר את דבריו עם דברי מנחם שהובאו לעיל ומפרש: "חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו, ומסיעים ומסבבים זה את זה, לפיכך אמרה בזה הלשון כמו הפתיל שהוא מדובק משני חוטים וכשיכפל ויהיה שזור הוא יותר חזק".
נסיים בדברי החזקוני, שגם הוא הולך בעקבות מנחם בן סרוק, ולוקח את הדברים לכיוון חדש: "נפתלתי עם אחתי אמרה בתחלתה דנני אלקים וחברני עם אחותי. שכשם שבצלאל הבא מאחותי נבחר להיות עושה מלאכת המשכן כך יהיה נבחר אהליאב למטה דן הבא ממשפחתי. גם יכלתי עליה שנצחתיה. שבבית עולמים לא יהיה מזרעה שום בונה אלא מנפתלי הבא ממשפחתי כדכתיב וישלח ויקח את חירום ממטה נפתלי".
ריבוי דעות מסוג זה מוכיח, כמה עומק ומשמעות יכול להכיל שם אחד.
נלמד מכאן את הלקח וניתן משמעות נוספת לאזהרת חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם".
זהירות! לפני שמוציאים דיבור מהפה יש לקחת בחשבון את כל המשמעויות שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
