ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
זה המסר החשוב להחריד, גם אם הוא סמוי, שמופיע בתחילת פרשת השבוע. חייל יהודי (אדם שעמד בכל הדרישות המפורטות בסוף הפרשה הקודמת ונחשב כשיר לצאת לקרב), פטריוט ירא שמים ושומר מצוות, נקלע איכשהו למערכת יחסים מינית עם נוכרייה, מערכת יחסים שרש"י מציין בפנינו שתביא לו רק צער וחרטה.
את הלהט וסערת הרגשות שהמלחמה והקרב מחוללים באדם אי אפשר להגביל רק לשדה הקרב. הם משפיעים על הנפש ועל הגוף של הלוחם ומוצאים דרכי ביטוי שונות גם בתחומים האחרים של חיי האדם.
היהודי הדתי שבנסיבות רגילות, שאינן נסיבות מלחמה, מדקדק במצוות ומתנהג באופן מוסרי, הופך במצב הזה לחיה מינית ויוזם מערכת יחסים גופנית עם אישה נוכרייה. כלום אין זה המסר החזק ביותר שהתורה מבקשת להעביר לנו על השלכותיה ותוצאותיה של המלחמה?
מלחמה דורשת מהפרט לזנוח את העכבות האישיות שלו. זה עוזר להסביר את התרחיש שמוצג לנו בפתיחת פרשת השבוע. בלי עכבות לא תיתן מוסריות או יראת שמים.
אבל כולנו, כל מי שחי במדינת ישראל, יודע היטב שמלחמה היא מצב קבוע בחיים הלאומיים והאישיים שלנו. העם היהודי כאן, בארץ ישראל, נמצא במצב מלחמה מאה שנה כמעט. המלחמות האלה לא היו משהו שבחרנו לעשות או יזמנו אמנם, אבל הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ומחיי החברה בישראל.
המצב הקשה הזה של חיים בצל מלחמה וקרבות בלתי פוסקים השפיע מאוד על דמותה של החברה הישראלית ואפילו עיצב אותה. חלק גדול מהחספוס שעדיין קיים בחברה שלנו – הפלגנות, היעדר הנימוסים, האסרטיביות המיותרת ועוד – הוא תוצר של העובדה שאנחנו מצויים במצב מלחמה כל הזמן. עכבות מוסריות ויראת שמים הם דברים שקשה לתחזק בנסיבות כאלה.
שלום אין פירושו רק שביתת נשק או היעדר מלחמה. שלום הוא גם הלך-רוח שמשרה שלווה, מאפשר חשיבה רציונאלית ומעודד את הטוב באופן כללי. זאת הסיבה שהשלום תופס מקום כל כך חשוב בדברי הנביאים, בתלמוד ובמסורת היהודית כולה. זאת גם הסיבה שאנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום לשלום בקרבנו. כשיש שלום - פנימי וגם חיצוני – אירועים כמו אלה שמתוארים לנו בתחילת פרשת השבוע פשוט לא מתרחשים.
אין עם שעורג לשלום כמו עם ישראל. מי ייתן והקב"ה יברך אותנו בשלום ויחזיר אותנו למצב של נורמאליות, יראת שמים ועשיית טוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
