ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפגעי הפיגוע בהר נוף
זוג תאומים נולד לו בפרשתנו, ולמרבה הפלא – שני בני הזוג, זכו כל אחד בנפרד לשני שמות. השם הראשון ניתן לו בהולדתו ואילו השני ניתן לו אי שם בהמשך חייו הבוגרים. עשיו – בילדותו ואדום בנערותו, ולהבדיל – יעקב בלידתו וישראל בזקנותו.
השם מבטא את מהותו של האדם (כדברי הגמרא ביומא על רבי מאיר שהיה מדייק בשמות), ואף השמות הללו שופכים אור על ההבדלים בין השניים. על הראשון נאמר – "ויצא.. אדמוני, כולו כאדרת שיער, ויקראו שמו עשיו".
קריאת השם כאן מעלה תמיהה כפולה – אם הראשון היה אדמוני, מדוע לא קראו לו כבר בשלב זה – אדום? ומה הקשר לשם עשיו?
ועוד קשה – עשיו נקרא אדום על שם בקשתו מיעקב – "הלעיטני נא מן האדום האדום... על כן קרא שמו אדום". לכאורה זהו עניין שולי מאד, וכי בגלל משפט אקראי בו מכנה עשיו מאכל מסוים על שם צבעו, דבק בו כינוי נוסף לנצח?
בעל הטורים משיב על התמיהות הראשונות – עשיו מלשון 'עשוי'. עשיו נולד מכוסה בשערות כאדם בוגר ועשוי "כאדרת שיער", ולכן נקרא עשיו. ומוסיף – גם המלה 'אדמוני' אין כוונתה בהכרח שעשיו היה ג'ינג'י, שהרי אדרת שיער אינה אדמונית, אלא הכוונה מלשון 'אדם', שגופו נראה כגוף שלם של אדם בוגר.
נמצאנו למדים שמידתו המיוחדת של עשיו, שהוא היה 'מושלם' מלידתו. ואכן, מי שמקשיב ל'מנגינה של התורה', מרגיש שעשיו הוא בעל נוכחות, אדם שנולד ישר אל המוכן. הוא האח הגדול, ואחיו הקטן רק מצטרף אליו – "ואחרי כן יצא אחיו... וידו אוחזת בעקב", כביכול יעקב רק מצטרף לאחר מכן, ובא בעקבותיו – "בעקב".
אם כן – עשיו הוא 'מושלם'. מצוין. מה הבעיה איתו?
אלא, שמעלתו היא גם שורש חסרונו. מי שמתרגל שהכול מוכן לו, מתקשה לעבוד קשה, לעמול לבנות ולהתמודד. אדם כזה מסתפק במוכן לו בקלות, ולא יוצר ומפתח, וכך נותר במצב לא מפותח. בביטוי – 'כולו כאדרת שיער' מסתתר גם חסרונו של עשיו. אונקלוס מתרגם 'כאדרת שיער' – 'כגלים דשיער', כלומר – גלימת שיער. גלימה נקראת כך מלשון 'גולם'. גלימה היא בגד שמכסה את הגוף כך שלא רואים את קווי המתאר המדויקים של הגוף. גם המילה 'גולם' בעברית מבטאת משהו שהחל להיווצר, ועדיין לא הושלם לכל פרטיו, כדוגמת 'גולם' של פרפר ועוד (אדם המכונה 'גולם', הכוונה למי שלא הושלמה חכמתו).
מידתו זו של עשיו גורמת לו להיות 'איש ציד'. הציד בניגוד לחקלאי, מסרב לחרוש ולזרוע, לעמול ולפתח את העולם, ומשתוקק רק לצוד את החיה השלימה והמוכנה.
מידה זו יוצרת חסרון נוסף – אדם כזה מתקשה 'לדחות סיפוקים'. הוא דורש לקבל הכל מיד, כאן ועכשיו. ואם, חלילה, לא מספקים לו את תאוותיו, אין בכוחו להתגבר על עצמו, והוא 'שולף סכין' ופותר את הבעיות בקלות.
ואכן, יום אחד, שב עשיו מהשדה ופוגש את יעקב העמל קשות ומבשל נזיד עדשים. עשיו אחוז בולמוס, מתנפל מיידית על האוכל המוכן, ודורש מאחיו – "הלעיטני נא". קשה לו להתאמץ ולאכול בכוחות עצמו, עליו לקבל הכל מהמוכן – צריך להאכיל אותו כילד קטן. משפט זה אינו שולי, כאן מתבטא חסרונו הגדול של עשיו, והוא מפסיד את הבכורה, ונקרא שמו כפי שראוי לקרוא לשולף סכין בחימה ובקוצר דעת – 'אדום'. מידת הרציחה תאפיין אותו מכאן ואילך, שהרי 'על חרבך תחיה'.
לעומתו – יעקב אחיו מתחיל מלמטה, ובעבודה קשה איטית וארוכה מטפס למעלה. תחילתו ב'עקב', החלק הנמוך ביותר בגוף. תחילתו בהיותו הבן הצעיר, אך אט אט הוא זוכה בבכורה ובהובלה. בתחילה – איש תם, תמים, וסופו כאיש תם – שלם, כי דווקא התמימות הופכת לשלימות, המביאה בכרה – ברכה (אותם אותיות).
עשיו זוכה לשמו השני כבר בנערותו, דמותו ברורה כבר מצעירותו. לעומתו – יעקב זוכה בשמו השני ובבירור דמותו רק בזקנותו. יעקב נאלץ לברוח ולהסתתר מפני אחיו השליט והחזק, אך לאחר לילה ארוך של מאבק בשרו של עשיו, הוא יוצא כמנצח, וזוכה להיקרא 'ישראל' מלשון שררה. וכך גם באופן לאומי – הגויים שולטים בעולם הזה משחר ההיסטוריה, ואילו בהי ישראל בעת הגאולה, פסגת ההיסטוריה.
ובימינו אלה – המתבונן במאבק האיתנים על ארצנו הקדושה המתחולל בין ישראל עם קדושים לשונאיו, יכול להבחין שיש כאן את אותו מאבק שבין יעקב ועשיו. הארץ הייתה כמעט שוממה, אולם משהתחלנו להתקבץ אליה, החלו לנהור לכאן הערבים, ולנסות להשתלט על מפעלנו. הנוודים הבדואים אבות ערביי הארץ, אינם רק 'בני המדבר' כי אם 'אבות המדבר', לא בנו ולא נטעו, רק רעו גנבו וגזלו מיושבי הארצות הזרועות. וכך בימינו – מנסים בניהם להשתלט על מפעלינו ברצח ובשנאה.
אך סוף המאבק להסתיים בנצחונו של יעקב בבית אל – בית המקדש, אשר שם יודה שרו של עשיו ליעקב, ויאמר בפה מלא – "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
