ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לא פעם אנשים אמרו לי שהם שמעו אותי בהרצאה כזאת או אחרת, ואני כלל לא זוכר שאמרתי משפט כל כך אווילי מול קהל. הזיכרון שלי לוקה בחסר לעתים תכופות ובוגד בי כשאני נזקק לו, אך גם השמיעה של המאזינים שלי לקויה לעתים קרובות. אנשים נוטים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע גם אם הדובר מעולם לא אמר את המילים.
כל זה חלק מהמצב האנושי, מהעובדה שאנחנו בני תמותה עם חולשות אנושיות. זאת באמת חוויה עצומה ומדהימה (כמה אני מתעב את המילה כפי שמשתמשים בה בימינו!) לעמוד בראש השנה מול הזיכרון המושלם שיש בשמים.
כל מעשינו ודברינו וכל מחשבותינו וכוונותינו נזכרים ועומדים לדין, ולא זו בלבד אלא שהם גם נזכרים באופן אובייקטיבי ואמיתי, בלי שום דעה קדומה או הטיה. ומסיבה זו ראש השנה הוא "יום זיכרון". יש בני אדם שנתברכו בכוחות זיכרון אדירים, אך אפילו הם עלולים לטעות. אפילו הרמב"ם, אחד מגאוני הזיכרון בכל הזמנים, הודה שפעם לא הצליח להיזכר במקור התלמודי שמצדיק את אחת הפסיקות שפסק ביצירתו האדירה "משנה תורה". אם הוא שכח, מי לא ישכח?! רק בשמים לא סובלים מבעיות זיכרון ושכחה.
זה מוביל אותנו לשאלת יסוד בנוגע לזיכרונות: מה אנחנו בוחרים לזכור ולאילו דברים אנחנו עושים סובלימציה ומחליטים לשכוח אותם? התורה מורה לנו שוב ושוב שלא לשכוח את עקרונות היסוד של החיים היהודיים – הקב"ה ומתן תורה בהר סיני, יציאת מצרים, חטא לשון הרע והרכילות, קדושת השבת, השנאה הנצחית של עמלק ושל רוב העולם הלא-יהודי כלפי עם ישראל, ולבסוף הנטייה של היהודים מדור המדבר עד ימינו לעורר את חרון אפו של הקב"ה בהתחמקות מהמחויבות שקיבלו על עצמם כשכרתו את הברית עמו.
בחרנו לזכור בחיים דברים אחרים, חשובים פחות - כמו אמירות טיפשיות ועלבונות לכאורה, נתונים חסרי חשיבות ודעות שגויות, פגיעה באגו וקנאה בהישגים של הזולת - והנחנו לזיכרונות היסוד שצריכים להנחות אותנו בחיינו, העקרונות שהזכרנו קודם, להעלות אבק בתהומות השכחה.
בראש השנה אנחנו נתבעים לתת דין וחשבון על הזיכרון והשכחה שלנו. הנביא ירמיהו אמר מזמן שעם ישראל איננו נאמן כי "עמי שכחוני". השכחה מולידה בורות ומונעת מהאדם להכיר את מורשתו, את אמונתו ואת עצמו, והבורות הזאת יוצרת אווירה של חטא, התבוללות, חילוניות, אלימות, תאוות בצע וחמדנות, אווירה שמסכנת את עצם קיומנו כעם וכמדינה. אבוי לאלה שכבר לא זוכרים עוד, מפני שבלי ידיעת העבר אין להם סיכוי לעתיד.
בתפילות מרוממות הרוח של ראש השנה אנחנו קוראים שיש בשמים, כביכול, ספר זיכרונות, ושלכל אחד ואחד מאתנו יש בספר הזה דף שמפרט את כל המעשים שעשה בחייו בעולם הזה. יותר מזה, גם החתימה והחותמת שלנו מופיעים בדף הזה ומעידים על אמיתות הדברים הכתובים בו. הדף הזה מזכיר לנו את מה ששכחנו ואם רצינו לשכוח את הדברים אם לאו.
בסופו של דבר, כשאנחנו עוזבים את העולם הזה, חוזרים לנשמתנו כוחות הזיכרון האמיתיים והמדויקים. וכפי שאנחנו אומרים בתפילה, הדף הזה מדבר בעד עצמו, פשוטו כמשמעו, ומכריז על האירועים והמעשים הרשומים בו. לכן יום הדין האחרון, כמו יום הדין של ראש השנה בעולם הזה, הוא יום של זיכרון והיזכרות.
ההיזכרות היא גורם חשוב שדוחף לחזרה בתשובה ולשיפור עצמי. אם נשתמש בלשון המדוברת המקובלת היום, ראש השנה צריך לשמש לנו מעין "סלפי" אולטימטיבי. הרצון הזה לזכור ולהנציח את עצמנו משקף את הרצון העצום שלנו ולהכיר את עצמנו באמת ולעומק. ביום שבו בשמים זוכרים הכול, אנחנו, על הארץ, צריכים להיזכר במחשבותינו ובמעשינו עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
