ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
פעם, באחת התקופות שבהן שהה ר' שלמה במושב, שני אנשים מפוקפקים השתלטו על בית עזוב בפאתי היישוב. תושבי המקום החלו לחשוש מפניהם. השלווה שהייתה נסוכה על הקהילה המשפחתית השקטה הופרה בבת אחת על ידי קולות זרים מטרידים של צווחות שכרות, מוזיקה רועשת וזגוגיות מתנפצות מדי פעם.
קבוצה של גברים הגיעה לבית כדי לדבר עם הפולשים. כתלמידיו של ר' שלמה, הספוגים ברוחו האוהבת, לא העלו בדעתם לפנות למשטרה כדי שתוציאם בכוח. הם ניסו בתחילה להסביר להם כי עליהם לעזוב את הבית. לאחר מכן ניסו לפתות אותם בכל מיני ריצויים, ולבסוף ממש התחננו באוזני שני הזרים שיעזבו את המקום.
כל תחנוניהם נפלו על אוזניים ערלות. שני המסתננים הגיבו בנחרת בוז זועפת, והחוו לעברם תנועה גסה.
"מוכרחים לקרוא לשלמה", סיכמו ביניהם החברים בצער, אף על פי שמאוד לא רצו להפריע לר' שלמה שישן באותה שעה ולסבכו במהומה אפשרית. הם ידעו שנוכחותו האוהבת וההילה המיוחדת שאפפה אותו פעלו נפלאות בעבר גם על הטיפוסים העקשניים ביותר. החברים האמינו כי לבו החם של ר' שלמה מסוגל למוסס אפילו את המצב הרגיש ביותר. כך ניגשו בהיסוס לביתו והקישו על דלתו.
ר' שלמה הגיע למקום עם החברים. הוא החל להתחנן אליהם ברוך המיוחד שלו, אבל לא הצליח להשיג את התוצאה המיוחלת. שני הפולשים השמיעו קולות גסים ביתר שאת, צהלו לקראתו בבוז והתגרו בו בעזות מצח.
"הרב קרליבך, אתה משוגע", לגלג אחד מהם, "אתה צריך ללכת לבית משוגעים".
"אתה אפס מאופס", החרה אחריו חברו, "אתה צריך בכלל להיות בכלא".
השניים השמיעו נחרות לעג וצחוקים פרועים, והיו מדושני עונג מפניני חוכמתם.
ר' שלמה התעלם מהתנהגותם הפרועה ומלעגם המר והמשיך להפציר בהם בתחינות מתוקות. אחרי שעה ארוכה נאלץ גם הוא להרים ידיים. כאשר פנה לעזוב את המקום אמר לחברים שהיו עמו: "אני יודע שקשה לכם, אבל פשוט חכו בסבלנות ותראו איך שהם יעזבו מעצמם".
ואכן, כעבור כמה ימים נעלמו השניים מהבית והשלווה חזרה ליישוב.
כשבוע לאחר מכן, אחד מתושבי המושב נסע לבקר בתל אביב וחזר משם עם ידיעה מפתיעה. "אתם לא תאמינו", החל לספר לחבריו, "אתם זוכרים את שני הפולשים ומה שהם אמרו לשלמה? אתם יודעים מה קרה להם?"
החברים נדו בראשם, מסוקרנים לשמוע את דבריו.
"אחרי שהשניים עזבו את המושב, הם נסעו לתל אביב, ושם חוללו איזו מהומה עד שנעצרו על ידי המשטרה".
"ועכשיו שימו לב", המשיך המספר, "הפולש שאמר לשלמה שהוא משוגע ושעליו להיות בבית משוגעים, אושפז במוסד לחולי נפש, ואילו זה שאמר לשלמה שהוא צריך ללכת לבית כלא, גמר בעצמו בכלא...".
אצל כל רבי אחר הסיפור היה נגמר בנקודה הזאת, אבל צריך לזכור שכאן מדובר על ר' שלמה קרליבך. מה עשה כאשר נודע לו הדבר? הוא נסע מיד לתל אביב כדי לברר היכן נמצאים שני הפולשים, ולאחר דרישה וחקירה הצליח לברר את מקומו של כל אחד מהם. אחר כך המשיך במשימתו. תחילה נסע לצדה האחד של תל אביב כדי לפגוש את הפולש שהיה מאושפז במוסד, ואחר כך נסע לצדה השני של העיר כדי לבקר את הפולש שהיה במעצר.
על פי הספר 'הרבי מקרן הרחוב '
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
