ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חגיגה
הרמ"א (יו"ד סימן רמט סעיף א בשם מהרי"ל בהלכות ראש השנה) כותב שניתן להשתמש במעות מעשר כספים אך ורק לצורך צדקה. ולא לצורך מצווה אחרת. הטעם לכך הוא שאין לעשות מצוות מממון ענים, ומעשר הכספים שייך לעניים. ה'אורח מישור' (על הדרכי משה) מקשה מדוע לא כתבו מהרי"ל ורמ"א שהטעם הוא משום ש'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין'. ונראה ליישב שהרמ"א ומהרי"ל דיברו כשלא התנה שיוכל לקנות מצוות מממון המעשר, ולכן ממון המעשר שייך לעניים, וממילא כלל לא שייך להשתמש בממון עבור מצווה, ואין צורך להזדקק לנימוק ש"דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין".
מהר"ם שיק (יור"ד רל) פוסק שלא רק שאסור לקנות אתרוג של מצווה מכסף מעשר, אלא שאסור גם לקחת כספי חולין ולהוסיף עליהם כספי מעשר על מנת להדר ולקנות אתרוג יפה יותר מהאתרוג שאותו האדם חושב לקנות. ומבאר שדווקא בחגיגה כתבה הגמרא דלעיל שמותר לטפול מעות מעשר ומעות חולין, והגמרא למדה זאת מפסוק, אבל אין להתיר במקרים אחרים, בהם לא נאמר חידוש זה.
אמנם ה'לקט יושר' (יורה דעה עמוד עו) כותב שגם באופן שאדם מתנה מהתחלה שמעשר הכספים ישמש לכל המצוות שהוא רוצה, ואז אין הוא ממון עניים, בכל זאת אסור לקנות אתרוג או מצווה אחרת ממעות מעשר כספים, אבל באופן זה יהיה מותר לקנות מהמעשר הידור מצווה. בשו"ת בצל החכמה (ד, קסד) הבין שטעמו הוא שמותר לטפול חולין למעשר בשביל לקנות מצווה, ולכן כשקונה מצווה ממעות חולין, ומוסיף וטופל מעות מעשר, וקונה בהן את הידור המצווה זה. אמנם נראה שכוונת ה'לקט יושר' היא שמצווה היא 'דבר שבחובה' ולכן באה רק ממעות חולין וגם בטפילה, אבל הידור מצווה שאינו 'דבר שבחובה, מותר לקנותו ממעות מעשר.
אמנם בשו"ת משיב דברים (קלז) מחדש שלמרות שהדין שמותר לטפול הוא חידוש הכתוב ששייך רק בקרבן חגיגה, ולא בדברים אחרים, אבל גם הכלל ש'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין' הוא כלל שקיים רק בקדשים (כך גם הביא בשם ה'מגיני שלמה') ולכן גם כשלומדים מקדשים למקומות אחרים, לא לומדים מחטאת שבה אסור לטפול מעות מעשר למעות חולין, אלא לומדים מחגיגה שבה הדין הוא שמותר לטפול מעות מעשר למעות חולין, ולכן ניתן לטפול במצוות אחרות, גם ב'דבר שבחובה'.
סיכום:
הגמרא אומרת שאסור לקנות חגיגה מכסף מעשר שני משום שדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, אך מותר לטפול מעות מעשר שני למעות חולין ולקנות מהן יחד קרבן חגיגה. לגבי כספי מעשר כספים, הרי שאם לא התנה שיהיה לכל מצווה שרוצה נראה מרמ"א ו'לקט יושר' שאינו יכול לקנות מהן מצווה אחרת בכלל מכיוון שזה נחשב ממון עניים. אם התנה שיהיה לכל מצווה, המהר"ם שיק כותב שאסור לקנות גם הידור מצווה מכסף זה. אמנם יש חולקים ומתירים משני טעמים: א. הידור מצווה אינו 'דבר שבחובה'. ב. כמו שלגבי חגיגה ניתן לטפול מעות מעשר שני למעות חולין ולקנות את הקרבן, כך ניתן לצרף כסף מעשר כספים לכסף רגיל בקניית חפץ של מצווה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
