ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ח: שליש תחתון בנקודתיים – ט:)
חלק א - המקור של רבי שלא מייבמים ערווה
"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ".
א. המקור - [1]
- מיעוטים –
"וּלְקָחָהּ" – ולא ערווה,
"וְיִבְּמָהּ" – ולא צרת ערווה.
קשה – איפה כתוב בפסוק צרה?
- B."וּלְקָחָהּ" – לאסור: רק כשיש לו מבחר, אך אם אחת אסורה – כולן אסורות.
"וְיִבְּמָהּ" – להתיר: רק בייבום, אך בנישואין צרת ערווה מותרת.
ב. יוצא שיש לנו שני מקורות, מה כל אחד עושה עם השני:
רבנן (ג:) – "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ" (ויקרא יח, יח) – | רבי (ח:) – "וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ". | ||
ורבנן – | רבי – "לצרור" – לר"ש (כח:) שאם היו שתי אחיות נשואות לשני אחים, ומתו שני האחים, האח השלישי לא מייבם/חולץ לאף אחת מהן (הן כמו צרות זו לזו). | רבנן – "ולקחה" – רי"ס בר"ח - | ורבי – "לאישה". |
ורבנן – לומדים את זה מחטאת ע"ז של יחיד, שזה דווקא כשבמזיד חייב כרת. | (ח: 4-) "עליה" – ללמוד גז"ש מאחות אשתו, שבי"ד חייבים קרבן חטאת רק על דבר שבמזיד הוא כרת. | "ויבמה" – גם בעל כורחה. | ורבי - "יבמה יבוא עליה". |
ג. הרחבה - מקור שחטאת זה רק כשבמזיד חייב כרת
A. סוגי קרבנות החטאת
שאר המצוות (ויקרא ד) | ע"ז (במדבר טו) | |
יחיד | כשבה או שעירה (4) | עז בת שנתה (2). אבל – "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ". |
נשיא | שעיר (3) | |
כהן משיח | פר (1) | |
בי"ד (העלם דבר של ציבור) | פר (2) | פר לעולה ושעיר עזים לחטאת (1) |
B. מניין שמביאים רק על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת?
שיטת רבי -
שאר המצוות(ויקרא ד) | ע"ז(במדבר טו) | |
יחיד | גז"ש מכהן משיח לנשיא ויחיד (בשלושתם כתוב "מצוות"). | "ואם נפש אחת" (כולל את שלושתם) – ו"ו מוסיף על עניין ראשון, וילמד תחתון מעליון |
נשיא | ||
כהן משיח | "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם" – כמו של ציבור | |
בי"ד | "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ" – גז"ש מאחות אשתו | גז"ש מציבור בשאר מצוות ויקרא – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל" במדבר – "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" |
שיטת רבנן (ט. בערך שליש)
לדעתם "עליה" תפוס לזה שלא מייבם את אחות אשתו. ממילא לגבי הכרת, הם הולכים במסלול הפוך:
שאר המצוות (ויקרא ד) | ע"ז (במדבר טו) | |
יחיד | "תורה אחת" – מלמד על יחיד בכל התחומים. | "...תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה... וְנִכְרְתָה...". |
נשיא | ||
כהן משיח | ||
בי"ד | גז"ש מציבור בע"ז ויקרא – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל" במדבר – "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה" | ו"ו מוסיף על עניין ראשון, וילמד עליון מתחתון |
(ט. מתחת לאמצע)
ורבי – מה ילמד מ"תורה אחת"?
שהיתה הו"א שכפי שעיר שחטאה במזיד בע"ז שונה מיחיד (עיר הנידחת – סיף במקום סקילה וממונם נשרף)
אולי גם בשוגג יהיה שונה, קמ"ל שלא.
(ט. שליש תחתון)
[רב חלקיא מהגרוניא –
מה ההו"א? הרי לא ניתן להמציא קרבן?
- אולי הפוך בקרבן ע"ז של ציבור (שעיר לעולה ופר לחטאת).
- אולי צריך להביא ואין לו תקנה].
חלק ב – אנוסת אביו
המשך יבוא בעז"ה...
[1]בדפים האחרונים ראינו שתי שיטות -
לפי השיטה שגם ערווה עצמה צריכה מקור, אז ההבנה הראשונית מובנת, וההבנה השנייה פחות.
לפי רבא שערווה עצמה לא צריכה מקור, העמדנו בדף ח. את ההבנה הראשונה "ולקחה" – ולא צרה, "ויבמה" – שבנישואין צרת ערווה מותרת.
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
