למגראת הרע

מראשיתבריאת העולם מתחולל מאבק בין טוב לרע. כבר בגן עדן הנחש מפתה את חוה כדי שתעשה אתהרע בעיני ה'. בדורות מאוחרים יותר באה התמודדות עם הביטוי הלאומי של הרוע – שבעתעמי כנען, שעליהם נצטווינו "לא תחיה כל נשמה", מכיוון שהיו מושחתים הןבאמונתם והן בהתנהגותם.

התורהמזהירה כמה פעמים שלא להרפות עד שמסיימים את המלחמה בהם, ומציינת שאם לא ננהג כך –הם יילחמו בנו וינשלו אותנו מהישגינו: "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכםוהיה אשר תותירו מהם לשיכּים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתםיושבים בה" (במדבר לג, נה). זאת במקביל להשפעה הרעה שלהם עלינו.

עםישראל באמת לא הוריש את עמי כנען לגמרי, וכל האזהרות התגשמו. כך קרה גם במלחמת עמלק,אשר מייצג של שנאת ישראל בשיא עוצמתה. שאול המלך נכשל כשריחם על הצאן והבקר ועלאגג מלך עמלק. מחטא זה צמח כמעט אסון בימי המן בן המדתא האגגי.

הטובחושב לעתים לטווח הקצר, להרוויח שקט זמני, לא לעשות דברים שיובילו לשפיכות דמיםגדולה. "כי יהיה שלום ואמת בימיי", כדברי חזקיהו המלך כאשר הוא מתבשראודות החורבן שעתיד לבוא על מלכות יהודה. אבל בחשבון הארוך, ולעתים תוך זמן קצר, מתבררתהטעות שעולה תמיד במחיר כבד יותר.

אחדמשורשי הבעיה של הטוב היא חוסר האמון שלו בעצמו וביכולתו לנצח באופן מוחלט את הרע.לעתים הוא מנחם את עצמו בכך שעדיף להשלים עם הרע הקיים, שמא יבוא רע שיהיה תקיףיותר וקשה להתמודדות ממנו (זו הסברה המופרכת, שגרמה לקובעי המדיניות בארץ שלאלמוטט את ארגון הרוצחים מדרום). או אז הוא נוקט רק אמצעי הגנה זמניים, אשר קורסים שובושוב. תופעה זו רמוזה בסיפור אלישע ויואש מלך ישראל. אלישע ביקש ממנו לירות חיציםכדי לבטא ולהוציא אל הפועל את תשועת ה' בארם, והוא ירה רק שלושה חיצים, וביטא בזהאת חולשתו לסיים את המלחמה בהם. תגובת הנביא הייתה קשה: "ויקצוף עליו אישהאלוקים ויאמר להכות חמש או שש פעמים, אז היכית את ארם עד כלה, ועתה שלוש פעמיםתכה את ארם" (מלכים ב, יג).

לעתיםזהו חוסר אמונה ביכולתו של הקב"ה, הטוב לכול ומקור הטוב – לנצח את הרע. כךדרשו חכמים את דברי המרגלים: "אמר רבי חנינא בר פפא: דבר גדול דיברו מרגליםבאותה שעה. 'כי חזק הוא ממנו' - אל תקרי ממנו אלא ממנו, כביכול אפילו בעל הביתאינו יכול להוציא כליו משם" (סוטה לה).

מבחןהאחיזה בטוב

המאבקעל ארץ ישראל היה מאז ומעולם בין רעים לטובים, בין קין להבל, בין ישמעאל ליצחק,בין עשיו ליעקב, בין הכנענים לישראל. זו הארץ שהיא מעין גן עדן כהגדרת הכוזרי, ומשםגורש אדם הראשון כשלא אזר כוח, חטא ונכנע לפיתוי הנחש. עליה גם היה המאבק בין קיןלהבל מי יהיה היורש. הבל לא זכה מכיוון שהיטיב עם הרע ולא מיגר אותו, כדברי המדרש,שמתחילה התגבר על קין, וכשזה פנה ושאל מה יאמר לאביהם שישאלנו היכן קין - הרפה,ואז קין הרג אותו (בראשית רבה). אפשר לשאול: למה ניתנה לנו ארץ שהיינו צריכים לגרשאת הכנענים שקדמו לנו? למה הקב"ה לא גירש אותם בעצמו? הלא בין כה וכה שלח את הצרעהלעזור לנו לגרשם!

נראהכי בארץ ישראל מתחולל המאבק הקשה שבין הטוב לרע, וכאן צריך הטוב לאזור את כל כוחולמלחמה. זו ארץ המוסר הקדוש, שאינו נתון לרוך הלב הזמני ומקיים מאבק נחוש ובלתימתפשר ברוע ובנושאיו. המבחן שלנו הוא עד כמה אנו חזקים באחיזתנו בטוב. חשיפת ממד זהשל המאבק על הארץ תגלה לעצמנו, וגם לדעת הקהל העולמית, את המרכיב המוסרי הרוחנישלה, שאותו הוא לא שומע ונדמה לו שאנחנו רק מחפשים שקט על חשבונם של אחרים.

דווקאמדינות המערב מדברות על מיגור מוחלט של ארגוני רוצחים, ויוצרות כעת קואליציה של טוביםנגד רעים. זאת לעומת מביני הצד השני ומחפשי הצדקת האחר הקיצונים, שמוכנים להבין כלתופעת רוע חולנית של רצח וברוטאליות, ולהסביר אותה כתוצאה של קיפוח או כל סיבהאחרת.

בימיםנוראים אנו מדגישים בתפילתנו "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה". נתינת מקוםלרע היא מעין עבודה זרה של שניות. כביכול, יש כוח רע שאין הכוח הטוב מסוגל לנצחו. (בעומקהעניין, הרע עצמו שמח בכיליונו, כדברי הרב קוק בסידורו עולת ראיה על התפילה הזו.שהרי תפקידו הוא לאפשר לנו להתמודד ולנצח אותו, וכשסיים תפקידו זה – אין לו עודמקום של תיקון בעולם. אך נושא זה רחב מאוד, ואין כאן מקומו).

כשאנומתפללים ומבקשים את מלכות ה' בכל העולם, "וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כלהברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – ממילא אין כלל מקוםלרע. הרע הקיצוני יאבד, ומה שניתן לתיקון יתוקן.