ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(ב. במשנה עד ג. באמצע)
חלק א – הדין כשאשת אחיו אסורה עליו בייבום
א. לא מייבמים/חולצים אישה שאסורה עליו
יש 15 מצבים שבהם אישה מותרת לראובן אך אסורה על שמעון אחיו, אם ראובן מת, שמעון לא יכול לייבמה.
ב. שמעון לא מייבם גם את שאר הצרות
אם ראובן היה נשוי לעוד נשים, גם אותן נשים פטורות.
ג. שמעון לא מייבם גם את צרות צרותיהן –
כלומר שאם היה אח שלישי (לוי) שלא קרוב לנשות ראובן וייבם אחת מהן, ומת גם הוא, שמעון לא מייבם גם את שאר נשיו של לוי.
וכן עד סוף העולם – אם יש אח נוסף שייבם, ומת גם הוא וכו'.
ד. פוטרת צרותיה, רק אם היתה נשואה בזמן המיתה של ראובן,
אך אם מתה, התגרשה, מיאנה, נמצאה איילונית לפני כן, שמעון מייבם אחת משאר הנשים.
חלק ב - באלו מצבים יש קרובה לשמעון ולא לראובן
לפי החלוקה והסדר בגמרא (המודגשים בקו תחתון הם אלו שבאו במקומם הטבעי ולא בדרך אגב):
א. הדור שאחרי שמעון הייבם
אין בעיה לראובן לשאת את בת אחיו שמעון.
1. בתו.
2-3. נכדתו (מבתו/בנו).
ב. אגב זה, הדור שאחרי אשת שמעון
אין בעיה לראובן לשאת את קרוביה של אשת אחיו שמעון.
- (מבתה/מבנה).
ג. אגב אשתו, הדור שמעל אשתו
- (מאמה/מאביה).
ד. חזרה לשמעון עצמו -
10. אחות שמעון מאמו מותרת לראובן.
אגב זה, עוד קשרי אחווה -
ה. 12. אחות אשתו.
ו. אשת אח שלישי של שמעון
- אשת אחיו (האחר) של שמעון מאמו (של שמעון) -
ראובן ושמעון אחים מהאבא, ושמעון ולוי אחים מהאימא. ראובן נשא את גרושתו של לוי. כשראובן מת, היא אסורה לשמעון (כי היא אשת אחיו (-לוי) מהאם). - אשת אחיו (האחר) שלא היה בעולמו (של שמעון)
אשתו של ראובן היא יבימתו של לוי אחיהם, שנפטר לפני ששמעון נולד, ואסורה עליו.
ז. כלתו של שמעון, שהתחתנה אחרי שמת בעלה לראובן.
חלק ג (גמרא) – הסבר סדר הנשים במשנה
- 1.מהחמור לקל
קבוצות א,ב,ג – שריפה (כר"ש ששריפה > סקילה),
קבוצות ד,ה,ו – כרת,
קבוצה ז (כלתו) – סקילה.
קושיות:
- למה חמותו לא ראשונה? (שהרי היא המקור לשריפה)
- למה כלתו אחרונה? (הרי סקילה > כרת)
- דרשה חביבה, לכן התחיל בבתו,
שהרי איסור ביתו מאנוסתו נלמד מגזירה שווה בין שני הפסוקים בויקרא יח -
פסוק י (איסור נכדה, גם מאנוסתו) - עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.
פסוק יז (איסור בת, אך רק מאשתו) - עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא.
קושיות:
- a.הרי כל המקרים מדרשה (שאסור לו לייבמה, נלמד מאחות אשתו).
תשובה: בתו זה יותר דרשה – כי גם עצם האיסור לבוא עליה (בלי קשר לייבום) נלמד כאמור מדרשה.
- b.שאחות אשתו תהיה אחרונה (שהיא לא מדרשה).
- סודר לפי שני גורמים:
- סדר הקירבה לשמעון הייבם (קבוצה א, ד, ז).
- מאמרים מוסגרים – קבוצה ב אגב הדיון בבתו, קבוצה גאגב הדיון באשתו, קבוצות ה,ו – אגב קשרי האחווה.
יבמות עד אחד בעדות אשה -היחס בין הטעמים "עבידא לגלויי" ו"דייקא ומינסבא"
יבמות דף פח ע"א; צג ע"ב; קטו ע"א; קטז ע"ב
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
