(לב. במשנה עד לב: במשנה השנייה)

חלק א – מניין שאומרים מלכויות זכרונות ושפורות

א.       מקור לזכרונות ושפורות – "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג).

ב.      מקור למלכויות –

1. רבי – שלפני כן כתוב "... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם".
2. רי"ס בר"י – "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר י).
3. ת"ק במשנה – אין פוחתין מ10.
4. ת"ק בברייתא – 7 מינימום, לכתחילה 10.
5. רי"ח בן נורי במשנה – לכתחילה 10, בדיעבד 3.

חלק ב – סדר הברכות

סיפור להלכה על התפילה באושא –

ביום הראשון עשה כרי"ח בן נורי, ואמר לו רשב"ג שלא כך עשו ביבנה,

ביום השני(לשנה האחרת) עשה כר"ע, ואמר רשב"ג שכך עשו ביבנה,

ואמנם רשב"ג חולק על ר"ע, אך מסכים איתו שמלכויות זה בברכה הרביעית ושתוקעים עליה.

חלק ג – הפסוקים במלכויות זכרונות ושופרות

א. מספר הפסוקים –

A. כמה פסוקים -

איבעיא להו - האם הכוונה ל3 מכל ספר, או 1 מכל ספר?

תשובה – 3 בסה"כ (1 מכל ספר). ראיה - מהדעה שלו בברייתא מוכח שהכוונה ל1 מכל ספר, כי ודאי בא להקל יותר מת"ק, אז לא יתכן שכשאמר 7 זה 7 מכל ספר, ממילא גם 3 זה לא מכל ספר.

1. רי"ח בן נורי בברייתא – לכתחילה 7, בדיעבד 3.

B. סמליות המספרים –

10 –

• •10 "הללו" "הללוהו" במזמור קנ (תהלים פרק קנ - "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ... הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר".
• •10 הדברות
• •10 מאמרות שבהן נברא העולם ("ויאמר" X 9, + בראשית).
• שבעת הרקיעים
• תורה נביאים כתובים
• כהנים לויים ישראל

7 -

3 -

(לב. משנה שנייה)

ב. איזה פסוקים -

A. לא פסוקי פורענות, למשל –

יחזקאל כ,לג - חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם:

אבל פורענות של הגויים כן, בתנאי שמוזכר מתוכן הישועה של ישראל –

תהלים פרק צט פסוק א יְקֹוָק מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ:

זכריה פרק ט - (יד) וַיקֹוָק עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְקֹוִק בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן:

(טו) יְקֹוָק צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם...

B. לא זכרון של יחיד

למשל - נחמיה ה, יט - "זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עַל הָעָם הַזֶּה".

(לב: 12+)

C. מחלוקות: רי"ס – נחשב, ור"י –לא.

1. האם פקידה נחשב לזכרונות ("פקד פקדתי אתכם").
2. האם לשון שאלה נחשב? תהלים כד -

(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:

(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:

(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:

(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:

1. האם "מלכנו" נחשב?

תהלים מז, ז – "זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ" (המזמור שאנו נוהגים לומר לפני תקיעת שופר).

1. תרועה ללא הזכרת "שופר" (רש"י) –

ויקרא כג, כד - "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:".

במדבר כג, כא - "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".

במדבר כט, א - "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

(לב: מתחת לאמצע)

D. מאילו ספרים (תורה, כתובים (תהלים) ונביאים)

ת"ק – תורה (3), כתובים (3) נביאים (4).

רי"ס –

            במשנה – ואם השלים בתורה יצא (בדיעבד).

            בברייתא – המשלים בתורה הרי זה משובח.

שילוב בין השניים - לכתחילה בתורה, ואם השלים בנביא יצא.

            והרי למלכויות יש לנו רק 3 פסוקים בתורה?

תשובה – לרי"ס גם הפסוקים הבאים נחשבים מלכויות: שמע ישראל, וידעת היום והשבות אל לבבך, אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלוקים.

(לב: במשנה)

חלק ד – האם אומרים מלכויות זכרונות ושפרות ותוקעים בשחרית או במוסף?

A. מתי תוקעים?

הראשון (שחרית) – קורא הלל (זריזין מקדימים למצוות, בימים שיש הלל)

השני (מוסף) – שופר ו3 הברכות (ברוב עם הדרת מלך).

למה בהלל זה כך ובשופר זה כך?

רי"ח – אכן גם בשופר אמור היה להיות בשחרית, אך בגלל גזירות המלכות שאסרו על שופר דחו למוסף, וכך כבר נשאר.

B. משמע במשנה שאין הלל בראש השנה ("ובשעת ההלל, הראשון מקריא את ההלל").

למה? ר' אבהו (ה' למלאכי השרת) – "אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?!".