ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלבד שעת שינה שהפסדתי, אני ב"ה לא סובל משום השפעה שלילית של הזזת השעון המכאני, אם כי לא הביולוגי, שלי בשעה אחת קדימה כנדרש בחוק. עם זאת, חיפשתי לקח או שיעור שאפשר ללמוד מהעניין הפשוט הזה והגעתי למסקנה שהקדמת המאוחר היא תכונה יהודית טובה ואפילו ערך תורני, אם תרצו.
היהדות תמיד דורשת שנביט קדימה ונתחשב במחר כשאנחנו פועלים או עושים תוכניות. יעקב אבינו אמר "ביום מחר כי תבוא על שכרי". זה חלק מהטבע האנושי להתכונן לעתיד, על אף שהוא תמיד בלתי צפוי ובלתי ודאי. אנחנו מתכננים את הפרישה שלנו מהעבודה ומתכוננים אפילו למותנו בסופו של דבר. אנחנו תמיד חושבים קדימה ומניחים לעתיד להשפיע על מעשינו בהווה.
השעונים שלנו תמיד קופצים קדימה, מפני שלא משנה כמה ננסה לחיות בהווה, אנחנו תמיד חיים גם בעתיד. התכונה האנושית מאוד הזאת שולטת בחשיבה ובתכנון שלנו גם כיחידים וגם כעמים. אנחנו תמיד קופצים קדימה.
אנחנו יכולים למצוא נחמה על שעת השינה שאיבדנו בהבנה שבעוד שבעה חודשים נחזיר את מחוגי השעונים לאחור ונקבל את השעה האבודה הזאת בחזרה. על אף שהיו הצעות רבות להנהיג את שעון הקיץ כל השנה, השעון הרגיל נשאר, אם כי לפרק זמן קצר הרבה יותר. מסתבר שאי אפשר תמיד לקפוץ קדימה. לפעמים צריכים לחזור לאחור.
העתיד שלנו תמיד בנוי על העבר. בלי הבנה והערכה של העבר, העתיד נעשה עוד יותר לא ברור ועוד יותר בלתי צפוי. במשך זמן רב, כמה מאות שנים, חלק גדול מן העולם היהודי רצה רק לקפוץ קדימה. הוא סילק בלי משים כמעט את העבר והתעסק רק בעתיד המפואר שהוא דמיין לעצמו – עתיד אוטופי שבמובנים רבים מעולם לא התגשם.
העתיד הטוב והנהדר שכן התגשם, לעומת זאת, כמו הקמת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות של העם היהודי בארץ ישראל, היה עתיד שהתבסס על הכמיהה ועל המסירות של דורות העבר. בלי חזרה לאחור, הזינוק קדימה לא יכול היה להתרחש.
היעדר פרספקטיבה היסטורית בכל מגזר בעולם היהודי היום היא אחד המאפיינים המזעזעים והמטרידים ביותר של חוסר התפקוד שבו לוקה החברה היהודית בימינו. כאשר אנחנו בוחרים שלא ללמד את העבר לילדינו, אנחנו גם מגבילים את החזון והתקווה שלהם לעתיד.
אבל כמו שאנחנו מחזירים לעצמנו את השעה שאיבדנו כשקפצנו קדימה, באופן מטפורי, בחזרה לאחור בהמשך השנה, אנחנו יכולים גם להחזיר את העבר שלנו ולהאיר בעזרתו את העתיד.
בתקשורת הישראלית היום יש ויכוח סוער בשאלה מדוע ישראלים שמהגרים לחו"ל מתבוללים בחברה החדשה שלהם בלי לשמור על שום קשר ליהדותם בשיעור הרבה יותר גדול מיהודים שנולדו באותן ארצות עצמן. בלי להיכנס לוויכוח באופן רציני, אני רק רוצה לציין שבית הספר הישראלי הממוצע מלמד על העבר שלנו מעט מאוד ולא יוצר בתלמידיו של תחושה של זהות יהודית.
אין זה פלא, אם כך, שברגע שהישראלי כבר לא גר בישראל אין שום דבר שמעגן אותו בעבר, ולכן קל לו יותר להתבולל מהר ולאבד את זהותו כיהודי. באופן כללי, אנחנו חיים בדור "עכשיו", דור שרוצה סיפוקים מידיים בלי מחשבה כמעט על המחר או האתמול. אך ברור ש"העכשיו" לעולם לא יבוא על סיפוקו, ולא משנה כמה שפע ועושר חומרי נציע לדור הזה.
טבע האדם הוא כזה שהוא מוצא סיפוק בחלום על המחר ובהעלאת זיכרונות מהאתמול. רק בעזרת זינוק קדימה וחזרה לאחור מקבלים החיים שלנו בהווה משמעות וסיפוק. הזזת מחוגי השעון, אם כך, נושאת בחובה מסר חשוב על חיינו ועל עולמנו. בעולמו של הקב"ה לא קורה שום דבר שאין בו לקח ומשמעות. אני, על כל פנים, כבר מצפה להשבת שעת השינה האבודה בהמשך השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
