ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
מה העניינים? לא מצליח להירדם? שואל רועי, אחיו הגדול והנערץ, שחולק עימו חדר משותף. זה קשור לטיול מחר? ממשיך רועי ומגשש בזהירות.
כן, מתחילות המילים לקלוח מפיו של יוני, אתה יודע שחשוב לי מאד המקום החברתי שלי בין החבר'ה. אתה מכיר גם את החבורה שלנו, ויודע איזה שטויות אנו מחוללים בטיולים. לאחרונה, החלטתי לשנות כיוון וללכת למקום חיובי יותר, ואני חושש שבטיול יקרה אחד מהשניים – או שאסחף אחרי החבר'ה לכל השטויות שלהם או שאעמוד על שלי ואשאר בלי חברים.
מה עם ידידיה? מנסה רועי, הוא בחור חיובי מאד, שיודע לעמוד על שלו. אולי תתחבר איתו, ותקימו ביחד 'חבורה' קטנה.
עזוב, מתייאש יוני, ידידיה הוא בן של רב. יש לו בית שנותן לו גב ועוצמה, וחוץ מזה – ממנו החבר'ה לא מצפים מראש להיות חלק מהחבר'ה עד הסוף. אבל אני חלק מכולם, אין לי גב, ומהיכן אקח עוז ועוצמה?
רועי מחייך, וכדרכו בתקופה האחרונה, ניגש לארון הספרים לחפש פתרון. הם פותחים בצוותא את פרשת השבוע ומעיינים בה.
מעניין, פותח רועי, שים לב – שנים עשר מרגלים יוצאים לתור את ארץ ישראל. כבר בדרך (בטיול) החבורה מתגבשת לרעה ומתכננת להוציא את דיבת הארץ רעה. "וילכו ויבואו – אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי – מקיש הליכה לביאה, מה ביאה בעצה רעה, אף הליכה בעצה רעה" (סוטה לה.).
אחד המרגלים הוא – יהושע, משרתו הנאמן של משה. ממנו מראש לא מצפים להיות חלק מהחבורה המרדנית. יש לו גב ועוצמה מ'הבית' – "ויקרא משה להושע בן נון - יהושע. התפלל עליו משה – י-ה יושיעך מעצת מרגלים".
אבל יש גם מרגל נוסף, אחד מהחבר'ה, כלב. יהושע מוכר לנו כדמות חשובה ומרכזית בפרשיות רבות בתורה, אך דווקא בפרשת המרגלים מתבלט בעיקר – כלב. כלב הוא היחידי שמצליח להשתיק את העם – "ויהס כלב את העם אל משה... עלה נעלה וירשנו אותה...". כלב גם מקבל ציון לשבח מיוחד, (בנוסף לציון לשבח שמקבלים יהושע וכלב ביחד) – "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי, והביאותיו אל הארץ...".
האם הוא עמד במשימה לבד או שמישהו נתן לו גב?
אכן, כלב הבין שהוא זקוק לתמיכה. "ויעלו בנגב, ויבוא עד חברון. והרי צריך היה להיכתב בלשון רבים – 'ויבואו'? אמר רבא – מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" (סוטה לד:). לכלב לא הייתה את תפילת משה, לפיכך הוא התפלל בעצמו והתחבר לשורשים הקדומים של קברי האבות.
אתה מבין, חייך רועי ליוני, כל יהודי הוא בן של רב, שמגיע מבית שנותן לו עז ועצמה, ביתם של האבות הקדושים. עלינו רק להתחבר לכך, ולשאת עינינו השמימה בתפילה.
ועוד דבר - דווקא בגלל שכלב היה אחד מהחבר'ה, השפעתו גדלה לטובה. 'אמר כלב למרגלים – אני עמכם בעצה, וליבו היה לומר האמת. ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר – ויהס כלב, שהיו שסבורים שיאמר כמותם' (רש"י).
קח את המעמד החברתי שלך ותשפיע עימו לטובה. ועכשיו, לך לישון. מספיק שעם ישראל לא ישן בלילה ההוא, כי בכה בכיה של חינם. מחוסר השינה שלנו בלילה הזה, אני מקווה שנצמיח דברים טובים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
