ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(טז: 5- עד יח. 10-)
א. הדין אחרי המיתה
הקדמה - תוס' וריטב"א – יש שני דינים –
דין ראשון – רק לנפש - מיד אחרי המיתה, שם יכול ללכת לגיהינום לתקופה מסוימת כדי לכפר עליו.
דין שני – אחרי הדין הראשון, גם לגוף לפני תחיית המתים – בודקים מי ראוי לתחיית המתים ומי יישלח לגיהינום לעולם (שוב, הפעם בגוף ונפש).
הברייתא היא לגבי הדין השני.
ברייתא עם ביאור הגמרא (הברייתא עד אמצע עמוד ב),
צדיקים גמורים – נחתמים לעוה"ב.
רשעים גמורים –
בחטאים רגילים -
בברייתא – לגיהנום ואז לעוה"ב (ראשונים – לתקופה של י"ב חודש או פחות ואז לעוה"ב).
בחטאים מיוחדים (לכאורה זה כבר בדין הראשון אחרי המיתה) –
- פושעים בגופם (יהודי שלא מניח תפילין, גוי ויהודי שעובר איסורי עריות) – 12 חודשים בגיהנום ואז נשמתם נשרפת.
"וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה..." (מלאכי ג, כא).
- מינים, מוסרים, אפיקורסים, שנתנו חיתיתם בארץ חיים (פרנס שמטיל אימה על הציבור שלא לשמה (והוא גם לא זוכה לבן ת"ח)) – נידונים בגיהינום לעולם.
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, כד).
בינוניים –
ב"ש – יורדים לזמן קצר לגיהינום ואז לעוה"ב
"וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף" (זכריה יג, ט).
ב"ה – תלוי בסוג החטא -
- ברייתא - בחטאים רגילים - לעוה"ב בלי גיהינום ("ורב חסד" – מטה כלפי חסד).
- כשיש להם חטאים שהם "פושעי ישראל בגופם" – כמו ב"ש.
עוד על הבינוניים –
- רי"צ – פניהם דומים לשולי קדירה (יז. באמצע, מיד אחרי הברייתא).
- תהילים קטז –
אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי... אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא... דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ".
ודרש רבא -
- כנסת ישראל אהובה כשמשמיעה תחנוניה,
- אע"פ שדלה במעשים – ה' מושיעה.
- לפי ב"ה - איך ה' מטה לחסד את המאזניים?
מיכה ז, יח-יט (פסוקי ה"תשליך") -
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ...
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
- ר"א – כובש (מוריד) את כף הזכויות.
- רי"ס בר חנינא – מעלה את כף העוונות.
- תנא דבי רי"ש – "מעביר ראשון ראשון" (אך רק בבינוני).
(יז. 6-)
ב. מדרשים אגב הנ"ל על דינו של הקב"ה –
א. פסוקי התשליך במיכה –
רבא – כל המעביר על מידותיו ("וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע") מעבירין לו על כל פשעיו (נֹשֵׂא עָוֹן)
- סיפור – רב הונא בריה דרב יהושע חלש והגיע לבי"ד של מעלה והחזירוהו כי היה מעביר על מידותיו.
- "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" – לא לכולם אלא רק למי שמשים עצמו כשיריים (שמעביר על מידותיו לשמה).
ב. י"ג מידות רחמים (אגב "ורב חסד") –
- 1.תחילה דין ובסוף חסד (פנ"י – ראש השנה ויו"כ) –
- a."ורב חסד ואמת".
- b."צַדִּיק יְקֹוָק בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה).
- c."וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהלים סב).
- 2."ויעבור ה' על פניו ויקרא" – כביכול עבר לפני התיבה כשליח ציבור ולימד את משה איך להתפלל את י"ג מידות הרחמים, ושאם יעשו כך ימחל להם.
- 3.ה' ה' – מרחם עליו לפני (אפילו שיודע שיחטא (רא"ש)) ואחרי החטא.
- 4.ברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקן (שני פסוקים אחריהם מוזכר ברית – "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת...").
- אם לא שב לפני יו"כ – לא מוחלים לו.
- סימני הנו"ן ההפוכים – למעט שה' מציל רק לפני גזר הדין.
(יז: באמצע)
ג. רי"ח – תשובה יכולה להציל גם אחרי גזר הדין
מקור - הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה... וָשָׁב וְרָפָא לוֹ (ישעיהו ו).
קושיות:
תשובה – שם זה ביחיד.
- אשר לא ישא פנים – ר"ע – אחרי גזר הדין.
- ה' לא משנה את גזר הדין, ולכן אם גזר מעט גשם ועשו תשובה – מביא את מעט הגשם בצורה יעילה.
תשובה ל3 הקושיות: ביחיד לא, בציבור כן.
קושיות מציבור:
תשובה – שם ה' יכול "להסתדר" גם בלי לקרוע את גזר הדין, אך שכלא יכול – קורע.
- 5.(יח. רבע עליון) "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (ירמיהו ב).
תשובה – זה בגזר דין עם שבועה
ראית רב –
"אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – גם אחרי גזר הדין.
מחלוקת תנאים (אפילו ביחיד) – (יח. 2+)
איך אדם אחד ניצל ואחר לא?
ר"א – כי זה אחרי גזר הדין
רי"צ – יפה צעקה לאדם גם לאחר גזר דין, וזה שלא ניצל זה כת"ק שתפילתו לא שלימה.
ולפי זה ר' יוחנן דיבר גם על יחיד!
ד. השלמות –
- גם גזר דין עם שבועה (כמו בית עלי), אמנם אי אפשר לבטל, אך אפשר לשפר את המצב על ידי תורה וחסד.
- מתי ה' קרוב אלינו?
מצד אחד - "אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד) – בציבור.
אך מצד שני – "דִּרְשׁוּ יְקֹוָק בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה) – ביחיד,
ומתי – בעשרת ימי תשובה (ראיה מנבל הכרמלי שמת אחרי 10 ימים).

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













