ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יב: 10- עד יד. 11+)
השלב הקובע את שנת המעשר
כאמור, יש שלב שקובע את שנת המעשר. בברייתא –
- בתבואה וזיתים – שליש,
- ירקות – לקיטה,
- פירות – חנטה,
- תלתן – משתצמח (שיש בתוכו זרע),
- קטניות – משהשרישו.
א. המקור לשליש גידול בתבואה וזיתים
- רב אסי – במועד שנת השמיטה -
לגבי מצוות הקהל (דברים לא) –" וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת".
והרי זה בשמינית? אלא שכל שנקצר בסוכות של שמינית, נחשב של שביעית, כי עיקר הגידול היה בשביעית (שליש).
דחיית ר' זירא לרב אסי – אולי פשוט יש איסור חרישה וקצירה עד סוכות?
- חג האסיף -
"...וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה"(שמות כג).
מה זה "האסיף"?
אם הכוונה שזה בזמן האסיף, כבר כתוב "באספך",
אלא זה מיותר לדרשה - הכוונה לקצירה, ללמד שאם קצר בסוכות – מה שקצר נחשב של שנה היוצאת ("בצאת השנה").
וידוע לחז"ל שאם נקצר בסוכות - הביא שליש לפני ר"ה.
(דילוג יג. 7+ עד 7-)
דחיית ר' חנינא – "חג האסיף" אינו מיותר, אלא זה כאילו כתוב "חג הסוכות",
כי הסוכה עשויה מפסולת גורן ויקב, כמו שלומדים מ – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז, יג).
- דרשה - "וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה) – מיותר, ודורשים לשליש.
מיותר כי כתוב בפסוק אח"כ – "וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת...".
(יג: 4+)
חלק ב – השלב הקובע בקטניות
A. במשנה בשביעית באורז דוחן פרגין ושומשומין - השרשה.
רבה – למה השרשה? (זה לא דומה לחנטה, שליש או לקיטה)
והסביר רבה – כיון שמתבשלים בשלבים שונים ("פרכין פרכין"), אי אפשר ללכת לפי גמר הפרי או לקיטה, כי אז יפריש מהישן על החדש, לכן צריכים שלב שכל השדה שווה בו וזה השרשה.
אביי – שיעשה בילה של החדש והישן ויפריש? (כר"ש שזורי שמאפשר בילה)
רבה – כי רבנן חולקים ולא מאפשרים בילה.
B. דעת ר"ש שזורי עצמו –
אפשר בילה, אך בכל זאת אומר שהולכים לפי ההשרשה,
ואצלו הטעם אינו שעושים פרכין פרכין (שהרי מוסיף פול המצרי שאינו עושה פרכין פרכין), והגמרא לא פירשה מה טעמו.
C. דעת שמואל –
- הכל הולך אחר גמר הפרי, רק בקטניות , לא בתבואה.
- אין בילה (מלבד ביין ושמן), אך בכל זאת -
- הלכה כר"ש שזורי – שאפשר לערבב קטניות שהשרישו לפני ואחרי ר"ה, כי ממילא הכל הולך אחר גמר פרי.
(חזרה ל- יג. 7+ עד 7-)
חלק ג – ר' ירמיה – האם חז"ל ידעו לדייק שזה הביא בדיוק שליש?!
א. ר' זירא – כן! כמו שחז"ל מדייקים בשאר שיעוריהם (למשל מקווה 40 סאה).
ב. ר' ירמיה – כן, ומביא ראיה:
בנ"י נכנסו לארץ ב-י' בניסן, והקריבו את העומר ב-ט"ז ואז אכלו מתבואת הארץ.
ושאלו את רב כהנא - והרי את העומר צריך להקריב משלהם ולא של גויים ("קצירכם")?
ואמר רב כהנא –לקחו תבואה שהביאה למשל רבע, והביאה שליש אצלם תוך 5 ימים.
מכאן שהם ידעו לדייק בין רבע לשליש.
דחייה – שם התבואה גדלה מהר בנס ("ארץ צבי").
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
