ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ. תחילת פרק החליל – נא. במשנה למטה)
א. האם החליל דוחה את השבת?
בתנאים:
משנתנו – החליל לא דוחה שבת ויו"ט בשמחת בית השואבה.
ברייתא – רי"ס בר"י – דוחה, חכמים – לא דוחה.
A. במה נחלקו -
| שמחת בית השואבה רק שמחה יתירה | שיר של קרבן השיר בפה חלק מעבודת הקרבן בזמן ניסוך היין | |
| א. רב יוסף (נ: 9+) | לא דוחה רק שמחה יתירה | מחלוקת האם עיקר שירה בפה או בכלי |
| ב. רבי ירמיה ב"א (נא. שליש) | מחלוקת האם שמחה יתירה גם דוחה | דוחה |
(נא. באמצע)
B. קושיות על רב יוסף -
- ברייתא לטובת ר' ירמיה – נחלקו בשמחת בית השואבה.
רב יוסף –
זה אכן קשה על א,
אך יתכן שנחלקו בשני המקרים?
- משנתנו – "זהו חליל שאינו דוחה את השבת", משמע בחליל של עבודה דוחה.
מכאן שיש דעה כזו שבשואבה לא ובקרבנות כן, כלומר שבקרבנות לא נחלקו.
ב. עיקר שירה בפה או בכלי?
לרב יוסף, המחלוקת בשיר של התמידים – האם עיקר שירה בכלי או בפה.
(נ: שליש)
A. ניסיון תלייה של מחלוקת אחרת שלהם בזה – כלי שרת שעשאן מעץ –
| רבי - פסול | רי"ס בר"י - כשר | |
| הסבר רב יוסף האבוב של משה היה עץ, והשאלה היא האם הוא חלק מהותי מהשירה | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי ולומדים מהאבוב לכל השאר |
| דחייה | ||
| 1. עיקר שירה בכלי | לא לומדים שאר כלי שרת מהאבוב, כי באבוב אי אפשר אחרת ובכלי שרת אפשר ממתכת | מובן לומדים אפשר משאי אפשר |
| 2. עיקר שירה בפה – כך שלכאורה עץ פסול, אלא שנחלקו האם בכלל לומדים מהמנורה שצריך כלי שרת ממתכת: | כלל-פרט-כלל לרבות כל כלי מתכות, אך לא עץ | ריבוי-מיעוט-ריבוי לרבות גם כלי עץ, ורק למעט כלי חרס. |
(נא. 1+)
B. ניסיון תלייה במחלוקת תנאים -
לגבי השירה – ודאי שרק לוויים, ואם זר שר חייב מיתה,
אך מי היו המנגנים בכלים?
| ר"מ – עבדי כהנים | ר' יוסי – ישראלים מיוחסים | ר' חנינא בן אנטיגנוס - לויים | |
| רב פפא | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי | |
| דחייה | אם כך למה לרבנן צריך דווקא ישראלים מיוחסים? | ||
| אלא – לפי כולם עיקר שירה בפה, והמחלוקת לא במה צריך, אלא במה עשו בפועל, ונפק"מ לסמוך על זה לייחוס ולמעשר. | לא סומכים לייחוס | סומכים לייחוס | סומכים גם למעשר |
(דילוג נא. מהאמצע עד 11- מסוף הגמרא)
C. תלייה בפסוקים -
| עיקר שירה בפה | עיקר שירה בשיר |
| דברי הימים ב פרק ה, יג – "וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיקֹוָק...", ולא מוזכר כלי שיר (החצוצרות זה לתקיעה בזמן הקרבן). | משוררים דומיא דמחצצרים – ששניהם בכלי. |
| העיקר היה בפה, והכלים "לבסומי קלא". | דברי הימים ב פרק כט, כז – "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְקֹוָק וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל". |
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
