ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (פרק יא הלכה א).
אם כך פרשתנו לפי הרמב"ם היא זו המתארת את ימות המשיח שיהיו בבואה והעתק של תקופת דוד המלך, שגם בו פרשתנו עוסקת. הדגשה זו של הרמב"ם כי תאור ימות המשיח מופיעה בפרשתנו באה להדגיש שני עקרונות חשובים ביותר במשנתו של הרמב"ם.
1. לכל דבר חייב להיות מקור בתורה וגם הנביאים לא יכולים לחדש דבר לדורות אם אין לו מקור בתורה.
2. הרמב"ם פוסק כשמואל כי –
"ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".
לכן אי אפשר לשיטת הרמב"ם לקבל את הנבואות המופיעות בספרי הנבואה כגון חזון אחרית הימים של ישעיה "וגר זאב עם כבש…." (י"א ו) כפשוטן, אלא חייבים להסביר כי כל נבואות הללו המתארות עולם בו חוקי הטבע השתנו הן בבחינת משל בלבד "ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן" (שם פרק יב הלכה א). הראב"ד חולק על הרמב"ם וטוען כי הטבעיים עתידים להשתנות בימות המשיח וצריך לקבל את נבואת ישעיה כפשוטה. לכן אם ישעיה מנבא על המשיח "והריחו ביראת ידוד ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (שם, שם ג) הדברים מתפרשים כפשוטם והראב"ד מביא "א"א לא בן כוזיבא (בר כוכבא) היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא (כלומר האם הוא מסוגל לדון על פי חוש הריח כפשט הדברים בנבואת ישעיה) וכיון דלא עביד הכי (שלא עמד במבחן, הוא הוגדר כמשיח שקר) קטלוהו (הרגו אותו)" (שם, פרק יא ה"ג). כנגד טענתו של הרמב"ם כי לא יתכן שנביא יחדש דבר, טוען הראב"ד כי גם נבואת ישעיה כפשוטה נאמרה בתורה "א"א והלא בתורה (כבר נאמר) "והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כ"ו ו)" (הלכות מלכים פרק יב ה"א). הרמב"ם יסביר את דברי התורה כפשוטם, ההתפתחות הציויליזציה היא שתגרום באופן טבעי להיעלמותם של החיות הרעות. (נעיר במאמר מוסגר כי הפרשנות לפסוק זה שנויה במחלוקת תנאים כשהרמב"ם פוסק כרבי יהודה והראב"ד כרבי שמעון). גישה שלישית שונה לחלוטין משתי הגישות הללו אנו מוצאים בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה. וז"ל : "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחלתו קודם חטאו של אדם אין חיה ורמש ממית האדם…כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם… ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבות רעת מנהגם" (ויקרא שם). אם כך אומנם הרמב"ן מסביר כך את שיטת רבי שמעון, אבל יתכן וגם הרמב"ם יסכים שהתעלות האדם שהיא ודאי תתכן לשיטתו, תגרום להתקיימות נבואות ישעיה ודברי התורה כפשוטם.
הבה נתפלל כי בקרוב תתברר למעשה הדעה הצודקת במחלוקת זו.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו שנת שמיטה - בְּגוֹ הֵיכָלָא דְּאַהֲבָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
קול צופייך פרשת בלק תשפ"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
