ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אולם, בימי קדם, המחזה אשר נגלה לצופה מהמקדש מזרחה, היה שונה לחלוטין. כנראה, שבמקומות מסוימים בהר ובשיפוליו נכרו אחוזות קבורה מסוימות, ובכל זאת – דווקא את האזור השוכן בדיוק ממזרח לשערי המקדש נצטווינו להשאיר ריק מקברים. במקום זה, נצטווינו בפרשת פרה לשחוט את הפרה האדומה – "והוציא אותה אל מחוץ למחנה... והזה אל נוכח פני אוהל מועד". פני המקדש הם מזרח המקדש, והפרה היתה נשרפת במקום טהור בהר הזיתים בדיוק מול השער המזרחי של המקדש, כשהכהן צופה ומכוון בהזאתו לשער ההיכל בעצמו (פרה פ"ג/ יומא טז:).
סוד מופלא גנוז במקום שריפת הפרה. סוד, אשר מי שיעמוד על טיבו יגלה, שהפיכת הר הזיתים במהלך הגלות למקום קבורה, וקביעת ההר כמקום שריפת הפרה נובעים למרבה הפלא מאותו שורש.
כלל יסודי יש לנו בעבודת הקרבנות – איסור שחוטי חוץ. בשונה מכל העמים העובדים את אליליהם על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן, לישראל יש רק מקום אחד לעבודת ה', מקום המקדש – "המקום אשר יבחר ה'". השוחט קרבן מחוץ למקום המקדש עובר על איסור (למעט בתקופה בה הותרו הבמות). והנה, הפרה האדומה שונה מכל הקרבנות, ואותה עלינו לשחוט דווקא מחוץ למקום המקדש, מדוע?
כבר כתבנו בעבר בבמה זו על כך שמקום המקדש מקביל למקום גן עדן (בקצרה – על פי פרדר"א ורש"י, שאדם גורש מגן עדן לצד מזרח, אל מקום המזבח – מקום כפרתו, שהוא גם המקום ממנו נוצר. המזבח נמצא ממזרח לבית המקדש, כך שהמקדש עצמו מקביל לגן עדן). בלב גן עדן נמצא עץ החיים, היכולת להביא חיים נצחיים לעולם ולהינצל מטומאת המוות.
אולם חטא האדם וגורש מגן עדן מזרחה, ובכך נגזר עליו המוות – "ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החייים ואכל וחי לעולם... ויגרש את האדם, וישכן מקדם (ממזרח) לגן עדן... את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים.
בהמשך, הפך קין את איום המוות למוחשי בהורגו את הבל, ושוב נגזר עליו לגלות אל מזרח גן עדן – "וישב בארץ נוד קדמת (מזרח) עדן. "שם גלה אביו ... ומצינו שרוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים" (רש"י בראשית ד, טז). (ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי ב, יד אומר שהמאבק בין קין להבל נסב סביב הזכות לירש את ארץ ישראל. ולפי זה אולי הקריבו את הקרבנות במקום המקדש, ובאזור זה התרחש הרצח ולכן גורש משם מזרחה).
נקודה זו באה לידי ביטוי גם בהיבט הגאוגרפי של מזרח ירושלים. רכס הר הזיתים חוצץ בין אזור ירושלים הפורה ומלא חיים לדממת המדבר. מדבר יהודה, המשתרע מהר הזיתים מזרחה, אינו חלק מחגורת המדבריות העולמית, אלא מדבר 'בצל הגשם'. כלומר – הגשם יורד בהרי ירושלים, אך עקב הירידה התלולה מרכס הר הזיתים לים המלח, חלה התחממות, והעננים לא מורידים גשם. כך הפך אזור מזרח הר הבית, לאזור החוצץ בפני הגשם – החיים, וכביכול יוצר את המוות.
אולם, המוות הוא שקר. האמת היא שרק הגוף כלה ומת, ואילו הנשמה הרוחנית ממשיכה לחיות לנצח. לפיכך, נצטווינו על הפרה האדומה המטהרת מטומאת המוות. הכהן יוצא ממקור החיים – מקום המקדש, שממנו החל העולם לחיות (אבן השתיה, שממנה הושתת העולם), וצועד בדיוק מזרחה למקום המבטא כביכול את המוות. בהר הזיתים הוא מסתובב, אחוריו אל השממה המבטאת כביכול את המוות ופניו אל המקדש – מקור החיים. הוא מכוון את מבטו דרך כל שורת השערים בחומות המקיפות את המקדש, עד שמבטו חודר אל פנים המקדש, ומזה נוכח פני אוהל מועד. מקום המוות שב לינוק ממקום החיים.
בכך הוא מבטא את האמונה שהמוות איננו סופי, רק הגוף מת, אך הנשמה ממשיכה לחיות וסוף החיים להתלקח מחדש, ולשוב ולחיות את הכל.
זו הסיבה, שבמהלך הדורות יהודים מכל העולם התאוו להיקבר בהר הזיתים, מפני שהאמינו שמשם המתים עתידים לחיות מחדש. ואכן, באחרית הימים (סוף זכריה) – "ועמדו רגליו... על הר הזיתים, אשר על פני ירושלים מקדם... ונבקע הר הזיתים... יצאו מים חיים מירושלים", ויחיו את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
