ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מד. 7+ עד מד: 2-)
חלק א - מקור ערבה בזמן המקדש
א. המקור –
אבא שאול – "ערבי נחל",
רבנן (וכן רי"ח) – הלכה למשה מסיני.
ב. אגב זה, מובא דיון שבו המקור של רי"ח הוזכר -
ר"ל – כהנים בעלי מומים נכנסים לצורך ההקפה בין האולם למזבח (תוס' – כי האיסור רק מעלה מדרבנן).
רי"ח – "מי אמרה"?
- בהו"א הבינו שהתכוון – מה המקור לערבה, ולכן מקשים – הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס.
- אלא הכוונה היא שהוא תוהה על ההיתר של ר"ל – 1. אולי כלל לא מקיפים בערבה.[1] 2. למה שיהיה שונה משאר העבודות שהם בכהנים תמימים?
- A.הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס?
- אכן זה הלמ"ס גם אחרי החורבן,
חלק ב - ערבה אחרי החורבן
(מד. 11-)
א. המקור לערבה בגבולין ואחרי החורבן
לפי כולם המנהג התחדש על ידי הנביאים האחרונים (חגי זכריה ומלאכי, בתחילת תקופת בית שני).
ריב"ל – מנהג נביאים
רי"ח – יסוד נביאים
הערות:
אלא שגולי בבל שכחו את המצווה, והנביאים חזרו שיסדוה.
קשה – הרי רי"ח אמר שלא שכחום.
- במקדש – הלמ"ס, בגבולין – יסוד נביאים.
- B.היחס בין תקנת הנביאים לבין ימינו ("זכר למקדש") -
| הרבה ראשונים | רש"י | |
| כמה נטלו בגבולין | כל שבעה | יום אחד |
| המנהג ליטול ערבה אחרי החורבן | יום אחד – זכר למקדש | יום אחד – המשך תקנת הנביאים. |
(מד: שליש עליון)
- C.נפק"מ בין מנהג ליסוד –
יסוד – מברכים
מנהג – לא מברכים
והגמרא מביאה דעות שזהו מנהג נביאים – אייבו אביו של רב על ר"א בר' צדוק, ואייבו נכדו של רב על רב שחבטו ערבה ללא ברכה.
ב. למה בערבה תקנו זכר למקדש רק יום אחד?
- רבא – אכן גם הערבה כל שבעה – כי יש את הערבה שבלולב.
דחייה – אי אפשר לצאת בזה לשניהם (נפרט להלן חלק ג, א).
- רב זביד-רבא - כיון ערבה רק מדרבנן.
דחייה – זה לא נכון (ראה להלן).
- רב זביד-רבא – בלולב כבר יש שייכות לגבולין מדאורייתא (היום הראשון). בערבה אין.
- ר' אמי – צריך בפני עצמה.
- גמרא בשליש עמוד א (+רב חסדא במד: 8+) – לא צריך בפני עצמה, אך צריך שיגביה פעמיים – ללולב ולערבה.
- לא יאכיל פועליו בפירות שביעית (שהרי צריך להפקירם),
(מד: 1+)
חלק ג – דיני הערבה
א. האם צריכה להיות בפני עצמה?
מהמחמיר לקל –
ב. צריכה שיעור
ר"נ – 3 ענפים עם עלים לחים.
רב ששת – ענף אחד עם עלה לח אחד.
חלק ד – נספח – שני דינים של אייבו בשם ר"א בר"צ –
(ואגב – מותר לקשקש את עצי השביעית לאוקמיי אך לא לאברויי).
- לא להגיע מהמסע אחרי 4 שעות ביום שישי, כדי שיספיק להכין אוכל לשבת.
רב כהנא – איפה הדין שייך:
בבית – הדין שייך (אפילו שיש סיכוי מסוים שיש אוכל),
באכסניה –
גירסה 1 – כשיש בידו אוכל, לא צריך.
גירסה 2 – כשאין בידו אוכל – כל שכן שצריך, כי בניגוד לבית, אין סיכוי שיחכה לו באכסניה אוכל.
[1] קצת קשה, הרי אם לא הקיפו בערבה הקיפו בלולב, אז ממילא עדיין מקיפים...
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
