ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לה: במשנה – לו: במשנה)
פסולים פיזיים באתרוג
א. חזזית
על רובו – פסול
על מיעוטו – כשר
חומרות:
- אם מפוזר ב2-3 מקומות – פסול (מנומר).
- על חוטמו – פסול במשהו.
- קולא בגמרא – רק ביום הראשון ("ולקחתם" – לקיחה תמה) אבל בשאר – ניתן לקחת ביסים מהאתרוג.
- חומרא(ללישנא אחת) – אם זה מעכברים, גם בשאר הימים (מאוס ואינו הדר).
- מפולש – פסול.
- עבה כאיסר.
- גודל מינימלי -
ר"י מחמיר - כביצה
ר"מ מקל – מספיק אגוז. - גודל מקסימלי -
ר"י מחמיר - שיאחז שתיים בידיו
רי"ס מקל – אפילו אחת בשתי ידיו. - לגבי המינימום -
המחלוקת דומה למחלוקת בשבת מה הגודל המקסימלי של אבנים שחכמים התירו לטלטל לצורך קינוח –
ב. ניטל הפיטם(באופן לא טבעי) – פסול.
ג. נקלף (הקליפה הדקה החיצונית), רש"י –
אם הכל – כשר (משנה)
אם חלק – פסול (רבא, מנומר).
ד. נסדק (בקליפה העבה) – פסול.
ה. ניקב –
חסר – פסול.
לא חסר – כשר.
חומרות:
ו. כסימן טריפה שנימוח הבשר של הריאה?
בריאה – אם גם הבשר וגם הסמפונות נרקבו – טריפה. אם רק הבשר – כשר.
באתרוג – אם כל הפנים נרקב – רבא מניח שפסול. אם חדרי הזרע נשארו (מקביל לסמפונות) – זאת השאלה של רבא.
ראיה שפסול – ברייתא שפוסל תפוח וסרוח.[1]
דחייה – גם סרוח זה שרקוב בחלק החיצוני.
ז. אתרוג כושי
בדומה לכושי – פסול.
מארץ כוש – לכאורה המשנה פסלה, והברייתא התירה.
תשובות:
אביי – המשנה רק פסלה דומה לכושי, אך מארץ כוש כשר תמיד.
רבא – המשנה פסלה מארץ כוש במקום שלא רגילים בו (ארץ ישראל).
ח. אתרוג הבוסר –
חכמים – כשר, ר"ע – פוסל.
רבא – ר"ע כר"ש שאתרוג הבוסר לא חייב במעשרות,
כי הטעם של שניהם – אתרוג הבוסר אינו פרי.
דחיית אביי – ניתן להסביר את ר"ע ור"ש בצורה שונה:
פסול ללולב – כי אינו הדר.
פטור ממעשרות – כי אינו ראוי להזריע ("תבואת זרעך").
(אגב, זה מזכיר את הסוגיא בדף לא: האם ר"מ שמצריך אתרוג לא קטן ולא ירוק זה משום הדר או משום שאינו פרי).
ט. אתרוג בדפוס –
אם שמר על הצורה הטבעית – כשר,
רבא – ואפילו שעשה למשל מדפים, כל עוד הצורה הכללית הטבעית נשמרה.
י. גודל האתרוג
במשנה -
הערות אצלנו -
ר"י מקל – עד כביצה,
ר"מ מחמיר – רק עד אגוז.
- לגבי המקסימום –
רי"ס מוכיח מר"ע שנכנס עם אתרוג גדול,
ר"מ דוחה – שחכמים אמרו לר"ע שזה אינו הדר.
[1] גם ההו"א קצת קשה, כי מי אמר שמדובר שחדרי הזרע קיימים? אולי גם הם נרקבו ואז ודאי שפסול לפי רבא.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
