ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(לג: במשנה – לד: במשנה השנייה)
חלק א – סוג הערבה
זה המין היחיד שכתוב במפורש במה מדובר – "ערבי נחל". השאלה היא עד כמה זה בדווקא "ערבי נחל.
א. ערבה בהרים ובשדות
- ברייתא 1 – "ערבי נחל" שעלה שלה משוך כנחל,
וזה לא בא למעט ערבה של ההרים והשדות.
(אבל כן למעט צפצפה).
- בברייתא 2 – נחל זה דווקא נחל, אלא שיש לימוד לרבות את השאר - "ערבי".
[לימודים אחרים מהריבוי:
- אבא שאול – לומד מלשון הרבים שיש 2 מצוות בערבה – עם הלולב וסביב המזבח,
- רי"ש בעמוד ב – שצריך 2 ערבות].
ב. צפצפה – פסול,
- ברייתא – ערבי נחל – שעלה שלה משוך כנחל.
- בברייתא – כי אינה ערבי נחל (זה סוג שגדל בעיקר בהרים).
- יחזקאל – "קח על מים רבים, צפצפה שמו" – ה' רצה שיהיו כערבה, אך נהיו צפצפה. מכאן שהם כשני מינים שונים.
[איך מבדילים ביניהם? סימני זיהוי -
- קנה אדום (או עתיד להאדים) מול לבן.
- עלה משוך מול עגול.
- פה חלק מול משונן כמגל (וכש"כ כמסור פסול).
חשוב – זה רק סימני זיהוי, ולא סיבות לפסול, ולכן, חילפא גילא כשרה, כדלקמן.
ג. חילפא גילא – כשר, למרות שקצת משונן (כמגל, לא כמסור), כיון שזה ברור שזה סוג של ערבה.
והחידוש – אפילו שיש לו שם לוואי,
מקור – "ערבי נחל" (ערוך לנר – זה לא מהריבוי, אלא מהמשמעות שיש כמה סוגי ערבות).
[שינויי שמות לפני ואחרי החורבן:
- ערבא – חילפא (צפצפה).
- שופר – חצוצרא.
- פתורתא – פתורא.
- בי כסי – הובלילא.
- העיר בבל – בורסיף.
חלק ב – כמות ארבעת המינים
א. כמה מכל מין –
אתרוג – 1 (פרי עץ הדר)
לולב – 1 (1. נלמד מלולב. 2. כתוב כפת ללא ו').
הדס וערבה –
| ר"ט ורשב"א בהתחלה | רשב"א אחרי שחזר בו | ר"ע | |
| דעות | הדס – 3 ערבה – 2 | הדס – 1 | הדס ועריבה – 1 |
| מקור | הדס – ענף עץ אבות ערבה – ערבי נחל (רבים) | ? | נלמד מלולב |
ב. הדס קטום
במשנה (לב:) – פסול.
רשב"א אצלנו – פסול, אך יש לו משמעות (שכן מספיק אחד, אך יש עניין להוסיף עוד שניים, ואפילו קטומים).
ר"ט אצלנו – כשרים (בראשונים – או כי לא צריך הדר, או כי צריך הדר ובהדס אינו ניכר כשקטום וזה נחשב הדר).
ושמואל פוסק כר"ט.
ומסופר שאיים על הסוחרים שיפרסם את ההיתר אם לא יורידו מחירים.
תוס' – הגמרא רוצה להוכיח שבאמת סובר כך ושהאיום אינו איום סרק, כי אם זה היה איום סרק יכל לאיים יותר – שיפסוק כר"ע שמספיק 1.
דחיית ההוכחה – גם אם זה היה איום סרק, מובן למה איים בקטום ולא באחד, כי היה יותר קשה להשיג הדס לא קטום מאשר שלושה הדסים קטומים.
ג. את האתרוג לא צריך לאגוד עם השאר
מקור – שאין ו"ו החיבור בין האתרוג לשאר.
ד. כל הארבעה מעקבים זה את זה – ולקתם – לקח תם.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













