ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בת שרה
א. לדעת רמ"א מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי אין לאוכלו עם מאכל חלבי. אך בדיעבד, אם אותו מאכל התערב עם מאכל חלבי, מותר לאוכלם.
ב. ישנה מחלוקת מהי דעת השו"ע. יש אומרים שמותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בסיר בשרי על מנת לאוכלו עם מאכל חלבי, ויש אומרים שהיתר זה הוא רק בדיעבד- במקרה בו כבר התבשל המאכל בסיר הבשרי ואז מותר לאוכלו עם מאכל חלבי.
ג. כל האמור הוא כאשר הסיר הוא 'בן יומו'- אם אינו 'בן יומו' לרוב הפוסקים מותר לכתחילה לבשל בו מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית. ('הגדרת בן יומו' מבוארת להלן)
א. בישול מאכלי פרווה בסיר בשרי עבור סעודה חלבית
האם מותר לבשר מאכל פרווה (כגון אורז, ספגטי, תפו"א וכו') בסיר בשרי נקי כדי לאכול את אותו מאכל יחד עם חלב1?
בשאלה זו חלוקים הראשונים והאחרונים.
בראשונים מצינו שלש שיטות מרכזיות:
א. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו אסור לאוכלו עם חלב2.
ב. מאכל שבושל בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב, אך אם נצלה בכלי בשרי בן יומו אסור3.
ג. מאכל שבושל או נצלה בסיר בשרי בן יומו מותר לאוכלו עם חלב4.
בפסק ההלכה נחלקו השו"ע ורמ"א. השו"ע פוסק כדעה השלישית ואילו רמ"א מחמיר לכתחילה כדעה הראשונה אך בדיעבד מקל כשיטה השלישית5.
לכאורה יוצא שלספרדים מותר ולאשכנזים אסור.
אולם, נחלקו האחרונים האם היתר השו"ע הוא רק באופן שכבר התבשל המאכל בסיר בשרי, או שהתיר גם לכתחילה לבשל בסיר בשרי על מנת לאכול עם חלבי.
יש אומרים שכל מה שהתיר השו"ע הוא רק באופן בו כבר התבשל המאכל בסיר בשרי6. לעומת זאת יש סוברים שהשו"ע מתיר לכתחילה לבשל מאכל בסיר בשרי על מנת לאוכלו בסעודה חלבית7.
ב. סיר בשרי שאינו בן יומו
כל האמור בסעיף הקודם, הוא בתנאי שבתוך 24 השעות שלפני בישול מאכל הפרווה בושל בסיר זה בשר. אך אם עברו 24 שעות מבישול הבשר גם רמ"א יודה שמותר לכתחילה לבשל בסיר זה מאכל פרווה על מנת לאוכלו בסעודה חלבית.
ההסבר הוא שאחרי 24 שעות הטעם שבלוע בכלי נחשב לטעם 'פגום' ואין בכוחו לאסור כלל8.
אמנם, לדעת החכמת אדם יש להחמיר לכתחילה גם באופן זה9.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
