ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שלמה גורן
הרב גורן ומסייעיו הצליחו לפתוח את קברי הל"ה, הכניסו אותם לארונות וסידרו אותם. הרב השתדל לסדר את עצמות הנפטרים כך שיהיו במקומן. ואז, כאשר הרימו את הארונות והניחו אותם על המשאית, הכול התהפך והעצמות הפכו לגל אחד. דבר זה העציב והדאיג את הרב גורן מבחינה מצפונית. לפני כן היה לו ויכוח עם 'המועצה להנצחת החייל' אם צריך להעביר את הגופות או שעדיף להשאירן במקומן עד שיגיעו ימי שלום. אולם הורי החללים ביקשו מאוד להעביר את יקיריהם לקבורה בבית קברות צבאי מסודר, שם יוכלו לפקדם.
הסיטואציה הייתה קשה עבור הרב. נקיפות מצפון העיקו עליו והוא שאל את עצמו אם עשה כמיטב יכולתו לנהוג כבוד בגופות.
הוא חזר דרך מבואות ביתר על הקומנדקר שאיתו הגיע. בדרך החל לבכות מפני שחשב בלבו שמא פגע בתחיית המתים של החללים בכך שהתעסק ובלבל את עצמותיהם. חשב: אולי עשיתי דבר המנוגד להלכה ולאמונה בכך שבמקום לתת להם לנוח על משכבם בשלום הוצאתים מקבריהם והתעסקתי עם עצמותיהם? הדבר העיק עליו מאוד.
הרב גורן הקפיד ללמוד שבעה דפי גמרא בכל יום כדי שיוכל לסיים את הש"ס מדי שנה. בכל מקום שבו היה - בדרכים ובשטח - תמיד לקח עמו את הגמרא ולמד שבעה דפים ביום.
באותו יום למד מסכת שקלים, המשותפת לבבלי ולירושלמי. כשהיה בקומנדקר למד על הסדר וקרא את המשנה הבאה: "כל הכלים הנמצאין בירושלים דרך ירידה לבית הטבילה טמאין, ודרך עלייה טהורין". דהיינו, כל הכלים שנמצאים בירושלים בדרך הירידה למקווה - טמאים מפני שעוד לא נטבלו, ואלו שנמצאים בדרך העלייה מהמקווה טהורים, שכבר הוטבלו.
ומובאת שם דעה שאומרת שכל הכלים טהורים, גם אלו שנמצאו בירידה למקווה, חוץ מהסל והמגרפה והמריצה המיוחדים לקברות, שיש להם חזקת טומאה, וכל זמן שאין אנו יודעים שהטבילו אותם, יש להם חזקה שהם טמאים.
התלמוד הירושלמי מסביר שם את דברי ר' יוסי, שבמילים "חוץ מהסל והמגרפה והמריצה", הכוונה למריצה שמריצה את האבן בבית הקברות.
הרמב"ם מפרש במקום את דברי המשנה הזו: "מגרפה הוא כלי שמקבצים בו עצמות המתים, ומריצה הוא כלי שהיו מכתתין ומרצצין בו העצמות כדי שייכנסו בסל, להוליך אותם ממקום למקום כדי לקבור אותם". השם מריצה נובע מן הפסוק "ותרץ את גלגלתו".
הרב למד מפירוש הרמב"ם שכאשר מעבירים עצמות ממקום למקום הכניסו אותן לתוך סל, ומכיוון שהן היו גדולות מדי, הייתה המריצה מרוצצת ושוברת את העצמות. כך היה אפשר להעבירן מבית קבורה אחד לשני וממקום למקום כדי לקוברן.
הוא נוכח לדעת שכך היו נוהגים מאז ומעולם, כבר בתקופת התלמוד הראשונה ואף בתקופת הבית השני, היו מעבירים עצמות מבית קברות אחד לאחר. אנו לומדים מהתלמוד הירושלמי שכל הקבורות היו כפולות: ראשית היו קוברים את המתים בבית קברות אחד, שם היו קבורים בקבורה זמנית. אחרי כן היו אוספים את העצמות בארונות של עצי ארז וקוברים אותן בכוכים בקברות משפחה.
מפירוש הרמב"ם למד הרב גורן שאין בכך ערבוב עצמות, ושאין בכך כדי למנוע חלילה סיכוי לתחיית המתים. הרב גורן ידע שעצמות החללים לא נפגעו ונותרו שלמות, ורק עקב טלטלות הארון הן זזו והתפרקו מהמבנה שלהן בתוך הארון. מהרמב"ם משמע אף שהיו שוברים לכתחילה את העצמות, ולא חששו שמא זה מהווה ביזיון המת או פגיעה בתחיית המתים.
עיניי הרב גורן זלגו דמעות של אושר.
כאשר למד את המשנה הזו בדיוק בירידתו מהכביש ממבואות ביתר לשפלה, תוך כדי העיסוק בעצמות החיילים וההרהורים הפנימיים שלו, זה היה בשבילו סימן מן השמיים שמעשיו רצויים והם לפי התורה. הוא קיבל חיזוק ועוצמה לפעול במבצע ליקוט העצמות ביתר שאת וביתר עוז.
לאחר שסיים הרב את מבצעו הממושך והמסובך והביא חללים רבים למנוחת עולמים בירושלים, אמר בלוויה הממלכתית הגדולה שנערכה עם רוב שרי הממשלה, וכל המטה הכללי: "אחינו הקדושים גיבורי ישראל, אדירי הרוח, שמסרתם נפשכם על קדושת השם ועל תקומת ישראל... ליקטנו את עצמותיכם הקדושות משדות הקטל ומגיא ההריגה, משער הגיא ועד פתחי ירושלים, והבאנו אתכם אל אדמת עיר הקודש ששחררתם, בה תבואו אל מנוחתכם ביום הזה בי"א באדר, הוא יום הגבורה בישראל. בצל ההר הנשקף על פני בירת הנצח, תהא נפשכם צרורה בצרור החיים את ה' אלוקיכם, ויחד עם אחיכם במלחמה ובגבורה שנפלו גם הם למען יחיה ישראל ולמען יכונן ציון".
על פי הספר 'הרב שלמה גורן - בעוז ובתעצומות, אוטוביוגרפיה' בעריכת אבי רט (ידיעות ספרים)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
