ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ננסה לעמוד מעט על עניינה של התפילה, ומתוך כך להבין את הייחודיות של תפילת הצדיקים.
הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא. והיא הביטוי המעשי, לציווי הכללי לעבוד את ה' המופיע בפסוקים רבים (שמות כג, כה; דברים יא, יג; דברים יג, ה), ורק בימי עזרא תקנו זמן ונוסח לתפילה כפי שהיא בימנו (רמב"ם, תפילה, א, א-ו). אף שעבודת ה' כוללת דברים נוספים כמו לימוד תורה ושמירת מצוות, התפילה היא המצווה שמבטאת את מעמדו של האדם כעובד ה'.
לעומתו סובר הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות עשה ה), שהתפילה אינה מצווה מן התורה, אלא "ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קראנו אליו", ורק במקרה של צרה על הציבור ישנה מצווה לצעוק לה' בתפילה (על פי במדבר י, ט. אולם למעשה בסיכום הכללי של המצוות שבסוף השגות הרמב"ן הוא אינו מונה כלל מצווה של תפילה).
ספר החינוך (מצוה תלג) מבאר שעל ידי פעולת התפילה משיג האדם את משאלותיו ורצונותיו. ובנוסף, היא קובעת במחשבתנו את היות הקב"ה טוב ומטיב לנו, ואת השגחתו ושמירתו עלינו בכל עת.
במבט עמוק יותר, כותב הרב קוק (אורות הקודש ג, עמ' נ'), שבתפילה האדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה'. בתפילה מתגלה שמשאלתו הפרטית של האדם לרפואה והצלחה וכדומה, אינה רק משהו מקומי, אישי, אלא היא חלק ממהלך גדול שעובר העולם, והתקדמותו בפועל של תהליך זה, נעשית באמצעות רצון האדם ופעולותיו.
בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף – 'מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת אכזריות למידת רחמנות' (סוכה יד ע"א). אכזר משמעותו 'אך–זר', הנהגה המבטאת זרות וריחוק, וזאת בניגוד למידת הרחמים שמבטאת קרבה ואהבה. כשאדם קרוב למישהו הוא אוהב אותו, ומכיר את כישרונותיו וחולשותיו, יצריו ומצוקותיו, וממילא לא נוהג עמו לפי שורת הדין אלא ברחמים. רחמים אין פירושם ויתור, אלא מלשון 'רחם' - המקום שבו מתפתח העובר במשך זמן. כך הנהגה במידת הרחמים היא הבנה שהאדם נמצא כרגע בשלבי התפתחות שונים וצריך סבלנות עד שיגדל ויבין ויתפתח. וההסתכלות היא על המכלול של האדם ולא רק על המעשה הנקודתי. וזוהי הנהגתו הבסיסית של הקב"ה אשר "רחמיו על מעשיו" (תהילים קמה, ט). הצדיק בתפילתו, לוקח את הדברים הרחוקים והמנותקים, ומחברם חזרה לשורשם הא-להי.
וכפי שמתאר הרב קוק (קובץ א,תשכד) שבעיקבתא דמשיחא, ישנם נשמות גבוהות בפנימיותם, אך כלפי חוץ הם נראים בשפל המדרגה, וצריכים לעבור צירוף וזיקוק. ותפילת הצדיקים, בין אם נעשית עליהם באופן ישיר, ובין אם רק בצורה כללית, מצילה ומרוממת אותם.
לאור זאת, ניתן להבין מדוע נמשלה תפילת הצדיקים ל'עתר המהפך את התבואה בגורן ממקום למקום':
בגורן ישנם ערמות תבואה, המפוזרות במקומות שונים, והעתר הינו הכלי שמעביר את התבואה ממקום למקום. ואילו התפילה, כפי שראינו לעיל, היא הביטוי המעשי להיותנו עובדי ה'. תפילת הצדיקים, ועבודת ה' שלהם, היא לקחת את הדברים הנמצאים במקום רחוק, ולהביא אותם למקום קרוב יותר, ולחבר אותם לערמה המרכזית.
במבט רחב יותר, זו גם פעולתו ותפקידו של עם ישראל ביחס לאנושות כולה. עם ישראל, שהגדרתו "ועמך כולם צדיקים" (ישעיהו ס, כא), נועד מראשיתו להיות כלי להפצת בשורת האמונה בעולם, בין בצורה גלויה וישירה באמצעות גיור וכדומה, ובין בצורה כללית של קיום מצוות יום יומי, והליכה בדרכי התורה והמוסר. כאשר שיאו של התהליך הוא "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'...ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו..." (ישעיה ב, ב-ג). בית המקדש, ייעודו הוא "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז), והוא המוקד שדרכו יתחברו כולם לבורא העולם, ויהיה ה' אחד ושמו אחד.
סיכום: הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא, והיא ביטוי מעשי לציווי הכללי לעבוד את ה'. אך לרמב"ן (השגות שם) התפילה היא חסד הבורא ששומע תפלתנו. ספר החינוך (מצווה תל"ג) מבאר שלתפילה שתי מטרות:
א. השגת משאלותינו.
ב. קובע במחשבותינו את טוב ה' והשגחתו עלינו. הרב קוק (אורות הקודש ג' עמ' נ') מעמיק, שבתפילה אדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה', ומגלה שבקשתו היא חלק ממהלך גדול שדרכו מתקדם העולם. בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף (ע"פ סוכה י"ד ע"א) - מהפכת ממידת אכזריות שמבטאת זרות וריחוק לרחמים שעניינה קירבה ואהבה, וזו עבודת ה' שלהם, לחבר ולקרב את הרחוקים. במבט רחב יותר זו עבודת עם ישראל שהגדרתו 'ועמך כולם צדיקים', לקרב ולחבר את האנושות כולה לבורא עולם, ולאמונה בו ובהשגחתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
