ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. הנוהגים לפי שיטת השו"ע - אין צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לנוהגים לפי שיטת הרמ"א - מקובל להפריד בין כלי זכוכית בשריים לחלביים, אך יש מקלים.
ג. לכן, לספרדים מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית בכוס זכוכית ששתה בה חלב חם. לאשכנזים, המנהג להחמיר אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
א. כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב
בהלכות פסח, ישנה מחלוקת ראשונים מה דינם של כלי זכוכית, האם הם בולעים וצריכים הגעלה, או שאינם בולעים כלל ומותרים.
לדעת רוב הראשונים- כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים ולכן אינם צריכים הגעלה לפסח1.
לדעת הסמ"ג, סמ"ק תרומת הדשן ועוד ראשונים - דין כלי זכוכית כדין כלי חרס, ולכן לא רק שבולעים אלא שאין מועיל להם הגעלה2.
להלכה פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים, ואילו הרמ"א החמיר3.
לפי זה, לנוהגים על פי השו"ע לא צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב, ולנוהגים לפי רמ"א צריך כלים נפרדים.
אך, יש פוסקים הסוברים שהרמ"א החמיר רק בפסח מחמת חומרתו הרבה של איסור חמץ, ובבשר בחלב מקל, ויש בזה שתי שיטות:
א. רמ"א מקל בשאר איסורים - שלמרות שהזכוכית בולעת יש לה היתר ע"י הגעלה.
ב. רמ"א מקל בשאר איסורים- להחשיב את הזכוכית ככלי שאינו בולע כלל4. לשיטה זו, גם האשכנזים לא צריכים כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית
האם מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית מכוס זכוכית ששתו בה חלב חם?
לשיטת השו"ע המובאת לעיל ודאי שמותר. אך לשיטת רמ"א שמחמיר בכלי זכוכית (כאמור לעיל) שנחשבים ככלי חרס, לכאורה אסור. וכך אכן המנהג המקובל אצל האשכנזים.
אך, הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א רצה להקל בזה גם לאשכנזים ע"י צרוף של כמה סיבות להקל:
1. מכיון שראינו לעיל שיש הסוברים שבשאר איסורים גם הרמ"א מקל.
2. כוס התה היא כלי שני וטעם החלב שנפלט לתה הוא נ"ט בר נ"ט.
3. בדרך כלל גם החלב שהיה בכלי, היה בו רק לאחר שהכלי הפך לכלי שני, שהרי מוזגים קודם את המים ואח"כ את החלב5.
למעשה, כאמור המנהג המקובל לאשכנזים הוא להחמיר ולא לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית, אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
