ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וּכְבָר אָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ שְׁנַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם, הֵם בְּיוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם בִּלְבַד נֶחְשָׁבִים מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם. הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ וְשׁוֹמֵר הַסֵּדֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְהָאָדָם גַּם כֵּן כְּמֶלֶךְ הַמַּשְׁלִים אֶת הָעָם, כָּךְ הָאָדָם מַשְׁלִים אֶת הַמְּצִיאוּת. אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה*, שֶׁהִיא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, וּבָהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וּלְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל אֵלּוּ שְׁנֵי מִינֵי מְלָכִים. אֲשֶׁר הָאֶחָד עִנְיָנוֹ בִּלְתִּי יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, בְּמַדְרֵגַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁנִי, עִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הַמְּצִיאוּת בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. כִּי דָּבָר זֶה רָאוּי לַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים אֶת הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹבֵר הַחֹק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֶלֶךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הָעָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְגַם יֵשׁ בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם הַשְׁלָמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשְׁלָמַת הָעָם. וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מִתְיַחֲסִים אֶל הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה. וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים כַּשֶּׁמֶשׁ לְמִי שֶׁמֵּבִין, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפֵרוּשׁ זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָאָדָם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם: אִם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא יָסוּר מִן אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו אֶל הָרַע וְאֶל הַפְּחִיתוּת, וְאִם שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן עַל יְדֵי מִצְווֹת עֲשֵׂה.
___________________________________
כבר בארנו שהשמש והאדם הם עליונים בעולם הזה, ורק הם נחשבים מלכים ומושלים בעולם. השמש מושלת ושומרת על עולם הטבע שלא ישתנה, שזהו תפקידו של מלך לשמור על מי שהוא מולך עליו. והאדם הוא כמלך הנותן שלימות לעם, כך האדם נותן שלימות למציאות. אבל יש דבר נעלה יותר מהם, ובה מלכים ימלוכו, היא התורה, שהיא הדבר הנעלה ביותר בעולם. לכן בתורה מצויים שני עניני המלכות: האחד שלא יצא מהסדר הראוי, וזה מצוות הלא תעשה שבתורה. והשני השלמת המציאות וזה במצוות העשה. וכך ראוי שיהיו בתורה מצוות לא תעשה שהן שמירה על הסדר, ומצוות עשה שהן ההשלמה, כמו שבמלך מצויים שני ענינים אלה. שני ענינים אלו הם כחומר וצורה, ודברים אלו ברורים למבין, והארכנו לבארם במקום אחר. כללו של דבר, הקב"ה נתן התורה לבני האדם, כדי שתהיה לאדם המעלה העליונה במציאות, וזאת משתי בחינות: האחת שלא יפול מהמעלה שבה נברא באמצעות מצוות הלא תעשה, והשניה שיוסיף מעלות וירכוש השלימות הגדולה ביותר על ידי מצוות העשה.
ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל את ההגיון העומד מאחורי מספר המצוות ואת השייכות שלהן מצד אחד לממשלת השמש ומהצד השני לממשלת האדם.
על מנת שהתמונה תהיה שלמה בכללותה, יש להוסיף עוד עניין מרכזי, והוא המקום בו נמצאים שני סוגי המצוות – התורה. לא רק מניין המצוות לסוגיהן איננו מקרי, אלא גם המיקום בו כל המצוות כתובות. אם דיברנו על שני סוגי מושלים, הרי שהתורה היא המושל העליון שתחתיה הכל מצוי. מצד אחד המציאות הרוחנית כולה גלומה בתוך אותיותיה, ומצד שני המציאות הגשמית על כל פרטיה – "הסתכל באורייתא וברא עלמא" [זוהר תרומה קסא]. וכן מובא בשם האר"י ז"ל: ״דע, כי אין לך גוף ונפש ורוח שלא נבראו ע״י כ״ב אותיות התורה" [ליקוטי תורה איוב].
אדם הרוצה להשלים עצמו בשני חלקיו – הגשמי והרוחני, יפנה אל התורה ויגלה בה את שני סוגי המצוות הבאות להשלים את שני צדדים אלו הנמצאים בו.
הרחבות
*העולם על-פי התורה
אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שמצוות התורה מתאימות למציאות. שס"ה מצוות לא תעשה באות לשמור על המציאות בצורה מתוקנת, ורמ"ח מצוות עשה באות לתקן ולהשלים את העולם.
בדרוש על המצוות המהר"ל ממשיל זאת לבנאי הבונה בית. על הבנאי לתכנן את הבית בצורה כזו שיהיה ראוי לתכליתו. בדומה לכך גם הקב"ה 'בנה' את העולם על-פי 'התוכניות' של התורה. לכן, כשהאדם מקיים את מצוות התורה על-ידי רמ"ח איבריו, הוא מקיים את העולם כולו: "שנברא בו אדם ברמ"ח אברים נגד מצות עשה. והכל כדי שיהא האדם מוכן לשמרם, כי הם לאדם בעצמו, שצריך עשייה על ידי גופו". כך גם שס"ה מצוות לא תעשה. כשם שהשמש לא משנה ממסלולה ועושה את תפקידה, כך גם האדם: "כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו" [דרשות המהר"ל, דרוש על המצוות].
דברי המהר"ל מבוססים על פסוק במשלי: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" [ח, טו]. הסבר שונה מדברי המהר"ל כותב הרלב"ג . לפי דבריו, על ידי התורה המלכים ישלטו בפועל בנתיניהם (כך כתבו גם האבן עזרא, המצודת דוד והמלבי"ם). האלשיך הקדוש כותב שהמלכים עליהם דיבר הפסוק הם חכמי ישראל, להם יש אפשרות בפועל לשלוט בטבע בעזרת התורה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביהושע, שהעמיד את השמש בגבעון [יהושע י]. ובמשה, שהביא על המצריים עשר מכות ובקע את הים [שמות ז-יד].
שאלות לדיון
מה תפקיד האדם בתור ה'מלך' של המציאות?
למה מטרת ה'חומר' היא בסך הכל להיות מסודר, ואילו מטרת ה'צורה' היא להוסיף שלמות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
