ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. אחרי אכילת גבינה רכה, צריך לבדוק שהידיים והפה נקיים משאריות ואח"כ מותר לאכול בשר.
ב. אחרי אכילת גבינה קשה יש מנהגים שונים: 1. להמתין שש שעות 2. להמתין שעה 3. להמתין לפי מספר חודשי הכנת הגבינה 4. לא להמתין כלל.
ג. לאחר אכילת גבינה צהובה: יש אומרים להמתין שש שעות ויש אומרים שמספיק להמתין שעה.
א. המתנה אחרי אכילת גבינה רכה
נאמר בגמרא בשם רב חסדא, שאם אכל גבינה ורוצה לאכול בשר אין צורך להמתין ומספיק קינוח והדחה של הפה והידיים [כדי לוודא שאין שאריות של חלב] לפני אכילת בשר.
אולם בספר ה'זהר' כתובות אזהרות חמורות למי שאוכל בשר אחרי חלב בשעה אחת ובסעודה אחת. ונחלקו הפוסקים האם דברי הזוהר נאמרו גם על אכילת בשר לאחר חלב או רק באוכל חלב לאחר בשר.
למעשה- כתב השו"ע: "אכל גבינה, מותר לאכול אחריו בשר מיד".
הט"ז ביאר שלשיטת הרמב"ם שטעם ההמתנה אחרי בשר היא מחמת בשר שבין השיניים, בחלב אין להמתין כלל, שהרי אף בשר שבין השיניים לא היה נחשב בשר לולא שהתורה הייתה כותבת 'עודנו הבשר בין שיניהם', לכן חלב שבין השיניים אינו נחשב לכלום.
ואף לטעם השני שאיסור חלב לאחר בשר הוא מחמת טעם הבשר שנמשך שש שעות, בגבינה רכה אין חשש כלל ומותר. לכן הסיק שאין לאסור אלא בגבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים.
להלכה, אין צריך להמתין כלל אחרי אכילת גבינה רכה1, אבל צריך לבדוק שידיו נקיות ואין בהם שאריות גבינה. ואם אינן נקיות צריך לרוחצן2.
ויש נוהגים להמתין חצי שעה אחרי אכילת גבינה רכה3.
ב. המתנה אחרי אכילת גבינה קשה
לעיל ראינו שלדעת השו"ע אין צריך להמתין כלל לאחר אכילת גבינה.
הרמ"א חולק על השו"ע וסובר שבגבינה קשה צריך להחמיר. וכפי שראינו לעיל, הט"ז מסיק שלאחר אכילת גבינה מתולעת ומיושנת ששה חודשים צריך להמתין שש שעות כמו אחרי בשר.
למעשה יש בזה מנהגים חלוקים בין האשכנזים לספרדים.
בני אשכנז נוהגים לפי דברי רמ"א, להמתין שש שעות. אולם יש פוסקים שמקלים להמתין שעה אחת בלבד4.
לבני ספרד מצינו שלשה מנהגים:
1. דעת הבן איש חי- זמן ההמתנה תלוי במשך הכנת הגבינה, כנגד כל חודש ממתינים שעה5.
2. דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל- יש להמתין שעה אחת6.
3. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל - אין צורך להמתין כלל7.
ג. המתנה אחרי אכילת גבינה צהובה
לשיטת הסוברים שיש להמתין אחרי גבינה קשה, נחלקו הפוסקים האם גבינה צהובה היא בכלל גבינה קשה או לא8.
לדעת הגר"ש אלישיב זצ"ל- יש להחמיר אף בגבינה צהובה, אפילו אם התרככה (כגון בפיצה וכד').
לדעת הגרי"י פישר זצ"ל- אין להחמיר בגבינה צהובה ומספיק להמתין חצי שעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
