ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
אָמְנָם בַּגְּמָרָא (ע"ז ב, ב) לֹא אָמְרוּ רַק שֶׁהֵם לֹא רָצוּ לְקַבְּלָהּ1 . וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כִּי אֵין רָאוּי לָהֶם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הָאֱלֹהִיִּים, שֶׁאֵין נַפְשָׁם מוּכָן לָזֶה, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל מִצַּד נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית. וּמִפְּנֵי זֶה רָאוּי לָהֶם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת וְהֵם מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
ישראל במעלת אדם – מוכנים לדברים אלוקיים
וְהוּא עַצְמוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה(יבמות סא, א) : אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִים אָדָם*. בֵּאוּר עִנְיָן זֶה, שֶׁהַהֶבְדֵּל הַמְיֻחָד אֲשֶׁר בֵּין הָאָדָם וּבֵין שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, מַה שֶּׁהָאָדָם יֵשׁ לוֹ נֶפֶשׁ אֱלֹהִית. וְהִנֵּה אוֹתָם אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ אֱלֹהִית, הֵם מוּכָנִים לִדְבָרִים אֱלֹהִיִּים, כְּמוֹ הַנְּבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְדָבָר זֶה לֹא תִּמְצָא רַק בָּעָם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. לְכָךְ הֵם קְרוּיִין אָדָם בִּפְרָט בִּשְׁלֵמוּת, בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר רָאוּי לִהְיוֹת לָאָדָם, שֶׁנִּקְרָא אָדָם בִּפְרָט, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה אֱלֹהִית וְאֵינוֹ טִבְעִי. וּלְפִיכָךְ אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם. וּמִפְּנֵי זֶה, הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, מִתְיַחֲסוֹת בִּפְרָט לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר עוֹד.
לגר יש מעלת ישראל
וְאַל יִקְשֶׁה, אִם כֵּן הַגֵּר אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מְקַבֵּל הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ תְּכוּנָה נַפְשִׁית שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה? אֵין זֶה קַשְׁיָא כְּלָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, הִנֵּה יֵשׁ לוֹ תְּכוּנָה יִשְׂרְאֵלִית. וְכַאֲשֶׁר נִתְגַּיֵּר*, נַעֲשָׂה טָפֵל לָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, וַהֲרֵי הוּא כָּמוֹהָ. וְעִם כָּל זֶה אָמְרוּ(יבמות מז, ב) : קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ סַפַּחַת. כִּי הַסַּפַּחַת2 מִזְגּוֹ אֵינוֹ טוֹב, וּמְקַלְקֵל הַבָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶזֶג טוֹב.
מדוע ישראל להוטים אחר ע"ז?
וְאַל יִקְשֶׁה, הֲרֵי נִמְצָא כִּי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ הָעָם הַנִּבְחָר עִם הַתְּכוּנָה הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם, הָיוּ לְהוּטִין בְּיוֹתֵר אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה מִכָּל הָאֻמּוֹת. כִּי דָּבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בַּאֲרִיכוּת בַּפְּרָקִים הַבָּאִים.
___________________________________
1 המדרש באר שמהות האומות מתנגדת לתורה, אך בגמרא נאמר רק שלא רצו לקבלה. כוונתם לומר שאין התורה והמצוות, היינו המעשים האלוקיים, מתאימים להם לפי מהותם הלאומית, רק לישראל, מצד נפשם האלוקית, מתאימים התורה והמצוות.
זוהי גם כוונת חז"ל במה שאמרו: אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם. כוונתם לומר שההבדל בין אדם לשאר בעלי חיים הוא בכך שלאדם יש נפש אלוקית. מי שיש לו נפש אלוקית הוא גם בעל הכנה מתאימה לדברים אלוקיים כמו הנבואה ורוח הקודש, ודבר זה לא נמצא רק בעם אשר בחר בו ה' יתברך. לכן הם קרויים אדם, היינו תואר "אדם" נמצא בהם במיוחד באופן שלם, כי בהם נמצא כל מה שראוי שימצא באדם. האדם נקרא בשם זה, מפני מעלתו הרוחנית ושאינו חומרי, לכן: "אתם קרויים אדם". משום כך המצוות שהן הפעולות האלוקיות, מתיחסות בפרט לישראל באופן השלם, וכמו שיתבאר עוד בפרקים הבאים.
אם תשאל, לפי האמור, איך יוכל הגר - אשר תכונת נפשו אינה טובה ואינה מתאימה לתורה - לקבל את התורה? אין זו שאלה כלל. כי העובדה שהוא בא להתגייר מעידה שיש לו תכונה ישראלית. בשעה שמתגייר הוא מתחבר אל האומה הישראלית ונעשה כמוה. עם כל זה אמרו חז"ל: קשים גרים לישראל כספחת. 2 כי הספחת, שהוא גידול שנוסף באדם, הוא דבר שאינו טוב ומקלקל את בשר האדם שהוא בעל מזג טוב.
ואל תשאל, כיצד יתכן שעם ישראל, שהוא העם הנבחר, בעל התכונות האלוקיות הטובות שהיו בהם, היו להוטים אחר עבודה זרה יותר משאר האומות. כי דבר זה יתבאר באריכות בפרקים הבאים.
ביאורים
האדם הוא זה שעומד במרכז הבריאה. הבריאה מלאה אמנם ביצורים שונים, בבעלי חיים, בצמחים ובעצמים דוממים, אולם אין ספק שבמרכז הכל עומד האדם . כל הבריאה שמסביב לאדם נבראה כדי להצטרף אליו, והוא זה שיכול לקבל תפקיד שמתוכו הוא יקדם את העולם אל עבר המטרה שאותה הציב לו הבורא.
מכיוון שתפקידו של העולם הוא לגלות בתוכו את החיים הרוחניים, ברור שמי שיעשה את המלאכה הזו, מי שיקדם את העולם לכך, יהיה אדם שנפשו נפש אלוהית. דווקא אז יכול האדם, ואיתו העולם, להיות דבוק בָּאמת ולקדם את כל המציאות אליה.
לכן, מובן מדוע דווקא עם ישראל שיודע איך לקחת את כל הכוחות ואת כל יצורי העולם, ולהשתמש בהם על פי טבעם האמיתי רק לטוב ולישר, הוא זה שיעמוד במרכז, אליו יוכלו להצטרף רק אלה שיתגיירו ויזכו להיות חלק מעם ישראל.
חשוב לשים לב שהבנה זו יוצרת לעיתים תחושת אי נוחות אצל היהודי. הוא שואל את עצמו – "מדוע אני מתיימר לזלזל באומות העולם ושָׂם את עצמי ואת עמי במרכז, האם זו אינה גזענות פסולה או התרברבות יתר?"
התשובה לכך תלויה בנקודת המוצא. נקודת המוצא של המהר"ל אינה רצון להשתרר או להתרברב ולהראות כמה ישראל 'טובים' וכמה הגויים 'גרועים'. הוא עוסק כאן בהגדרת התפקיד ובהבנתו. הקב"ה ברא את עם ישראל עם נשמה גדולה יותר ועם כישורים גדולים יותר מאת הגויים, ולכן כמו שמפקד בצבא חייב להכיר את מקומו האמיתי ולהבין את תפקידו, ואסור לו להשוות את עצמו לחייליו, כך אדם מישראל צריך להכיר את מקומו האמיתי, ומתוך כך להבין את גודל האחריות הרובצת על כתפיו, להבין שהוא חלק מהעם המופקד על קיום העולם ועל הובלתו של כל העולם על שלל יצוריו, ולעשות את תפקידו בשלמות ומתוך שמחה.
הרחבות
*ישראל ואומות העולם
אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְרוּיִים אָדָם. האם מדברי המהר"ל אפשר לשמוע זלזול כלפי הגויים? המהר"ל מסביר שהשם 'אדם' ניתן למי שיש בו מעלה אלוהית. שורש ההבדל הזה שבין הגויים לישראל הוא בתפקיד השונה שיש לכל אחד מהם. כפי שכתב המהר"ל במקום אחר ביחס לעם ישראל: " בשביל זאת הבריאה נברא הכול ... בשביל 'ראשית' ברא שמים וארץ, והם ישראל" (נצח ישראל י, ועיין עוד רש"י בראשית א, א 'בראשית ברא'). אם כן, גם האומות נבראו בשביל ישראל, כדי להיות עזר למימוש ייעודם של ישראל. הרב קוק מבאר כי עזרת האומות לישראל מתבטאת בתרומתם לפיתוח העולם החומרי. אולם פיתוח החומריות צריך להיות מתוך קשר חזק עִם עַם ישראל (עיין אורות עמ' קנב, אות ב): ישראל נקראו בלשון הכוזרי: "הלב באברים" [ב, לו]. לב הוא אמנם מרכז החיים אולם הוא אינו מתפקד אלא בתוך הגוף. תפקידו של עם ישראל הוא להזרים חיים לעמים שמפתחים את העולם, לכוון את העשייה שלהם לקדושה, ואילו מעשי הגויים מייפים ומשכללים את הצורה בה הקדושה מופיעה. בזכות הקשר והנתינה ההדדית שבין ישראל לאומות – ילמדו כל העמים להאמין בה' (עיין עין איה שבת ב, ז).
*בין גזענות ללאומיות
כַאֲשֶׁר נִתְגַּיֵּר. כפי שאפשר לראות כאן, היחס המיוחד שהתורה נותנת לעם ישראל אינו על רקע גזעני , אלא על רקע לאומי . על כן כשגוי משנה את הלאום שלו ומצטרף לעם ישראל, אנו מתייחסים אליו כמו אל כל יהודי אחר, אף על פי שהגזע שלו לא השתנה כמובן.
שאלות לדיון
לפי דברי המהר"ל, איזה יתרון יש לשאר האומות על בעלי החיים, הרי גם לאלה וגם לאלה אין נפש אלוהית?
מדוע בכל זאת 'קשים גרים לישראל', הרי הם מגיעים עם רצון טוב ומוכנים להיות יהודים לכל דבר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
