ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בדברינו השבוע נעסוק בשררה בכיוון אחר, תוך דיון בהפטרת פרשת חיי שרה.
לכהן באופן כללי, משמעותו לקחת חלק בשלטון כמו למשל בפסוק:
"וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח' יח).
גם לכהן באופן ספציפי בקודש, משמעותו לקבל שררה. קל וחומר בכהונה הגדולה - תפקיד שמקנה למחזיק בו כח מאוד משמעותי. ניהול המקדש והאחריות על הדאגה לצרכים הרוחניים, משמעותם שליטה על עמדות מפתח ושלטון על תקציב ענק, שאיננו תלוי בגביית המיסים של המלך. התרומות למקדש נוהלו בקופה נפרדת, כמוכח ממקורות רבים בתנ"ך ובדברי חז"ל (לא נוכל להאריך בנקודה זו, בדברינו אלה). הכהן הגדול שלט גם במערכת משפט עצמאית שנקראה "בית דין של כהנים", שלא הייתה כפופה למערכת בתי הדין הרגילה וגם לא לבית הדין של המלך (עיינו כדוגמא כתובות פרק ראשון משנה ה). מציאות זו גרמה לקלקולים קשים, כמו למשל בימי בני עלי בשילה או בימי בית שני בירושלים, אז קנו רבים מן הכהנים הגדולים את מעמדם בממון רב והשחיתו משרה חשובה זו.
בהפטרה השבוע נקרא אודות המאבק סביב שאלה היורש, שהתרחש בירושלים, לקראת הסתלקותו של דוד המלך.
למרות שהיה ברור לציבור כולו כי המועמד המוביל (עיינו בדברינו לפרשת חיי שרה תשס"ה) לשבת על כסאו של דוד הוא בכורה של חגית - אדניה, בת שבע - אם שלמה תובעת מדוד את קיום ההבטחה להמליך את בנה אחריו.
משני צידי המתרס מתייצבים שני כהנים גדולים שנשאו יחד במשרה עד כה: צדוק - שייצג את בני אלעזר בן אהרון ואביתר - שייצג את בני אתמר בן אהרון.
בסופו של הליך זה גורשו אביתר ובני משפחתו מן המקדש וממעמדם אל ענתות כפרם כמתואר בכתוב:
"וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ" (מלכים א, ב' כו).
צדוק, לעומת זה, זכה לנהל מעתה את הפן הרוחני של עם ישראל ללא שותף.
ננסה להסביר, מדוע התערבותו של צדוק במחלוקת הייתה במקומה, ואילו מעורבותו של אביתר גררה אחריה תוצאות קשות. הלא אביתר תמך בבנו בכורו של דוד ולכאורה אין בכך כל פסול.
נבחן את הדברים תוך עיון בפסוקים וננסה להגיע למסקנה, לאיזה התערבות בהכרעה פוליטית של בעלי הנהגה רוחנית יש מקום ואיזה התערבות פסולה.
מעורבותו של אביתר בהליך מתוארת כך:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו:... וַיִּהְיוּ דְבָרָיו עִם יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וַיַּעְזְרוּ אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה" (שם, א' ה-ז).
היוזם הוא אדניה, המועמד הפוליטי המתנשא והנוהג מנהגי מלכות קודם שנבחר. אדניה היה צריך לנהוג בענווה ולחכות בסבלנות להכרעתו של אביו המלך, בהתייעצות עם הנביא. ההתערבות של אביתר בשלב זה, משמעותה ניסיון להכריע בשאלת המלכות ואולי גם ניסיון להבטיח את מעמדו כבעל שררה, גם בחצר המלך הבא.
צדוק לעומתו איננו נוקט כל עמדה. הוא מחכה להכרעת המלך והנביא ורק אז הוא מצטרף לתמיכה בשלמה ונותן לה את ברכתו.
לעומת הכהנים, משרתי הקודש הקבועים, העוסקים בתורת ד' הקבועה והנצחית, שאינן אמורים להיות חלק מ"המשחק הפוליטי", הנביאים למרות מעמדם הרוחני, הם ודווקא הם, אמורים לומר את דברם=דבר ד' גם בהכרעות פוליטיות, שהרי כל תפקידם איננו לקבוע הלכה לדורות, אלא לתת את הפן של הוראת שעה, זמנית.
ננצל במה זו כדי לקרא לרבנים חכמי התורה, להרחיק את רגליהם מהמגרש הפוליטי.
גם בדברי ימי מדינת ישראל, הערבוביה בין שני התחומים הללו הביאה נזק גדול מתועלת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
