ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עבריין מורשע משמש היום כאחד הנציגים של העולם הדתי בכנסת ועומד בראש מפלגה דתית. הוא מדבר בשם התורה על אף שהתורה דורשת ענווה ומידה בריאה של בושה ומבוכה, ולא עזות מצח וערמומיות. אבל זאת לא באמת אשמתו, מפני שרבנים גדולים תומכים בו ונכנעים בגלוי לכוחו. אין שום קול מוסרי שמקבל רשות למחות על חילול השם הזה. במקום שמלכתחילה אין רגש בושה, יכולה להתקיים רק מוסריות מפוקפקת ובזויה.
במדינת ניו יורק, שני בעלי תפקידים בכירים לשעבר, שנאלצו להתפטר מתפקידיהם הציבוריים והחשובים בעקבות התנהגות מינית לא מוסרית (לדאבון הלב, שניהם יהודים), מתמודדים שוב על תפקיד ציבורי בכיר בבחירות הקרובות בניו יורק.
האגו אינו יודע גבולות, והתאווה על כל צורותיה, לרבות תאווה לכוח ולפרסום, היא התוצר הבלתי מרוסן שלו. אנשים מוכנים להקריב ברצון את משפחתם ואת הזיכרון הנצחי שלהם על מזבח ההשקפה האגואיסטית והנרקיסיסטית של ה"מגיע לי" וכדי להשיג מעמד בחיים. עצוב לראות התנהגות כזאת של הרס עצמי, עצוב לחברה כולה שנאלצת לראות מראות כאלה ולסבול ניסיונות חסרי בושה כאלה להגיע למנהיגות.
התסבוכת הנוכחית בעניין הבחירות לרבנות הראשית בישראל גם היא דוגמה להיעדר הבושה שרווח בחברה שלנו. נפוטיזם (שני מועמדים מובילים לתפקיד הרב הראשי הם בנים של שני רבנים ראשיים לשעבר, ששניהם עדיין בעלי כוח והשפעה לא מבוטלים), עסקאות פוליטיות, חקיקה תפורה ומשוא פנים בוועדה הבוחרת - כולם מושלים בכיפה היום. שלא לדבר על המעצר של הרב הראשי האשכנזי בגלל האשמות של שחיתות והלבנת כספים. לעניות דעתי, כל התופעות האלה הופכות את הפרס של מינוי לרבנות הראשית לכבוד מפוקפק עד מאוד.
נשמעות קריאות רבות ממגזרים שונים בחברה הישראלית לבטל את המוסד הזה לגמרי ולערוך רפורמה בשירותי הדת במדינת ישראל כך שיתאפיינו בשקיפות וביעילות. על אף שביטול מוסד הרבנות הראשית ודאי לא יתרחש בעתיד הקרוב, הדיבורים על המגרעות שלו והדיון הציבורי בצורך בקיומו וברלוונטיות שלו לחיינו הולכים וגוברים בעשורים האחרונים.
די בעוד כמה שערוריות כדי להגיע לנקודת האל-חזור ואולי אף לביטול המוסד. מאחר שלא נראתה שום תחושה אמיתית של בושה או ענווה מצד הסיעות המתגוששות בתחרות הנוכחית על משרות הרבנים הראשיים, אין ספק ששערוריות נוספות צפויות להיחשף לציבור. מעציב לראות שהאנשים שמתיימרים לייצג את התורה עוסקים ברמיסת שמה הטוב תחת עקביהם מונעי האגו.
עם זאת, אסור להתייאש. חלק גדול מכל זה הוא רק השתקפות של המציאות, של החולשה של האדם באשר הוא. יהודים, אפילו כאלה שהיינו מצפים שיתנהגו אחרת, עלולים למעוד ולהיכשל, מפני שגם הם רק בני אדם בסופו של דבר. אך היהדות, התורה וערכיה הנשגבים שהם השתי וערב של המסורת היהודית נשארו ללא רבב. אחת הדרישות הבסיסיות של מערכת הערכים של היהדות היא מידה נאה ומשמעותית של בושה.
הנביא מוכיח את עם ישראל על כך שאינו חש את הבושה שגנב חש כשהוא נתפס בשעת מעשה הגניבה. אך המטפורה נחלשת בחברה שבה לגנב אין כמעט שום חרטה על מעשיו והתנהגותו. לכל הפחות, אנחנו, הציבור בישראל ויהדות העולם, צריכים לתבוע מהמנהיגים שלנו להפגין מידה של בושה וקצת רצון להתרחק מביזיון.
אם זה נכון לגבי המנהיגים שלנו בפוליטיקה ובממשלה, זה נכון ונחוץ שבעתיים כשמדובר במנהיגים דתיים ורוחניים, מפני שתחושת בושה מביאה איתה מידה של זהירות ונאותות בהתנהגות ובדיבור, ובסופו של דבר מולידה חוכמה בדברים ובמעשים. דומני שכולנו יכולים להסכים שזה מה שאנחנו מבקשים לקבל מאלה ששואפים להנהיג אותנו לעתיד טוב יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
