ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
אם זה נכון, יש בהחלט הצדקה לשאול למה לטרוח ולתכנן את העתיד ולמלא את לוח השנה באירועים שיתרחשו רק בעוד חודשים. האין זה מעשה של יוהרה שאין למעלה ממנו, ואולי אפילו מעשה חסר כל תוחלת? עם זאת, למרות ההבנה הזאת שמשותפת לכל בני האדם, הטבע שלנו דורש מאתנו לתכנן את העתיד ולקבוע מועד לאירועים ולפרויקטים זמן רב לפני שהם קורמים עור וגידים ומתרחשים.
כולנו מודעים מטבענו לכך שהחיים אינם מרוץ קצר אלא מרתון, ולכן מצריכים תכנון, הכנות וחזון לטווח הרחוק. לכן אנחנו אוזרים אומץ וביטחון עצמי וממלאים בתוכניות את הלוח של השנה הבאה. בעשותנו כן, אנחנו מתגברים על כל הספקות וחוסר הוודאות שתמיד מלווים אותנו.
המורים שלי בישיבה לימדו אותי לפני שנים רבות שאדם צריך תמיד להיות עסוק במעשים ובפרויקטים חשובים, מפני שאז יש סיכוי טוב יותר שמשמים יעניקו לו את הזמן ואת היכולת להשלים את הדברים עד תומם.
אנחנו מכירים את העובדה המרשימה שאנשים שנחושים בדעתם לחיות כדי לחגוג אירוע משפחתי מסוים או להגיע למטרה מסוימת מצליחים לגייס את הכוחות הדרושים כדי להגיע לאותו אירוע או להשיג את אותה המטרה למרות שהסיכויים הגשמיים הרגילים הם לרעתם. תכנון העתיד עוזר לנו להבטיח שאכן יהיה עתיד שאותו נוכל לחוות!
החיבור והאהבה שלנו לנכדים שלנו (ולרבים מאתנו שזכו לכך, לנינים שלנו) נובעים מהביטחון שלנו בעתיד. הנחישות שלנו להביא דורות עתידיים לעולם חסר ודאות היא כשלעצמה חיזוק של האמונה והביטחון בהשגחה העליונה.
המדרש מלמד אותנו שבנקודת שפל בחיי העם היהודי, בעבדות מצרים, הייתה בקרב בני ישראל מגמה להפסיק להתרבות. למה להוליד עוד עובדים אומללים לפרעה? למרות זאת, שכנעה מרים, אחות משה ואהרון, את הוריה להתעלם מהמדיניות ההגיונית הזאת לכאורה, וכך בא לעולם משה, מושיעם של ישראל והמורה הגדול של האנושות כולה.
כל הסיפור של עם ישראל הוא סיפור של מבט קדימה. מדינת ישראל נבנתה על בסיס היכולת של היהודים שחיו באזורים שונים, אך שונאים, של העולם לשאת עיניים לעתיד, אל תקופה ומקום שבו תהיה ליהודים ישות לאומית משלהם ומידה רבה של שליטה בגורלם. במקרה הטוב, זאת הייתה תקווה לא סבירה, אפילו חלום באספמיא, אבל תסתכלו עלינו עכשיו. מבט אל העתיד הוא אחד המפתחות ליצירת עתיד.
נראה שעם השנה הבאה מגיעות גם בעיות גדולות. מה יהיו התוצאות בסוריה ובמצרים ובשאר שכנותינו בעולם הערבי האלים והבלתי יציב? מה יקרה בכלכלה ובסוגיות החברתיות שמפלגות כל כך את העם פה בישראל? מה יהיה עם גיוס החרדים? כיצד תתפקד הרבנות הראשית בישראל והנהגתה החדשה? ומעל הכול, עדיין מרחפת עלינו הסכנה הגדולה של העניין האיראני.
אז מה אנחנו יכולים לומר עכשיו על העתיד של שנת תשע"ד? מי יודע? ובכל זאת, אני מרגיש שמחובתי למלא את לוח השנה שלי באירועים ולהיות בטוח שזאת תהיה שנה טובה לכולם, למרות כל הבעיות שעדיין מטרידות אותנו. יהודים תמיד נשאו עיניים לימים טובים יותר, והיכולת הזאת אפשרה לנו להוסיף להתקיים ואפילו לשגשג גם בתקופות קשות.
ראש השנה הוא זמן של מורא ומשפט, אך זה גם זמן לשאת עיניים לעתיד. השנה הקודמת חלפה, ואנחנו התמודדנו עם כל אתגריה. כעת עלינו להתמודד עם האתגרים של השנה החדשה בקור-רוח ובביטחון, מפני שהעתיד שלנו טומן בחובו אינספור אפשרויות וברכות. שנה טובה ושמחה לכולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
