ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֲבָל אָמְרוֹ: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה" (שמות יד, ד), וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ - הִנֵּה יֵשׁ בּוֹ מְקוֹם דִּבּוּר, וְיֻשַּׂג מִמֶּנּוּ עִקָּר גָּדוֹל. וְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרַי בְּזֶה הָעִנְיָן, וְשִׂים לִבְּךָ אֲלֵיהֶם, וַעֲרֹך אוֹתָם• אֶל דִּבְרֵי כֹּל מִי שֶׁדִּבֶּר בּוֹ, וּבְחַר לְךָ הַיּוֹתֵר טוֹב. וְהוּא, שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ, אִלּוּ לֹא הָיָה לָהֶם חֵטְא זוּלַת• אֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל - הָיָה הָעִנְיָן קָשֶׁה בְּלִי סָפֵק, כִּי הוּא כְּבָר מְנָעָם מִלְּשַׁלֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שם י, א), וְאַחַר כֵּן דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ לְשַׁלְּחָם, וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ, וְאַחַר כֵּן עֲנָשׁוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלְּחָם, וֶהֱמִיתוֹ וְהֵמִית סִיעָתוֹ - הָיָה זֶה עָוֶל, וְסוֹתֵר לְכֹל מַה שֶּׁהִקְדַּמְנוּ. הֲרֵי שֶׁאֵין הָעִנְיָן כֵּן, אֶלָּא שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ מָרוּ בִּבְחִירָתָם, מִבְּלִי כְּפִיָּה וּמִבְּלִי הֶכְרֵחַ, וְעָשְׁקוּ הַגֵּרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם עָוֶל גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וּבֵאֵר: "וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ" (שם א, ט). וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֵהֶם בִּבְחִירָתָם וּבְרֹעַ עֲצָתָם, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּזֶה הֶכְרֵחַ. וְהָיָה עֹנֶשׁ ה' לָהֶם עַל כָּך - לְמָנְעָם מִן הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁיָּחוּל בָּהֶם מִן הָעֹנֶשׁ מַה שֶּׁחִיֵּב צִדְקוֹ שֶׁהוּא עָנְשָׁם. וּמְנִיעָתָם מִן הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחוּם. וּכְבָר בֵּאֵר לוֹ ה' זֶה, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִלּוּ רָצָה לְהוֹצִיאָם בִּלְבָד - כְּבָר הָיָה מְאַבְּדוֹ הוּא וְסִיעָתוֹ וְהָיוּ יוֹצְאִים, וְאָמְנָם רָצָה עִם הוֹצָאָתָם לְעָנְשָׁם עַל עָשְׁקָם הַקּוֹדֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַדָּבָר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד). וְאִי אֶפְשָׁר לְעָנְשָׁם אִם שָׁבוּ, וְעַל כֵּן נִמְנְעָה מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה, וְהָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ: "כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְכוּ' וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת" וְכוּ' (שמות ט, טו-טז).
עונש בעולם הזה ובעולם הבא
וְלֹא תְּחֻיַּב לָנוּ גְּנוּת בְּאָמְרֵנוּ כִּי ה' פְּעָמִים יַעֲנֹשׁ הָאָדָם בְּשֶׁלֹּא יָשׁוּב, וְלֹא יַנִּיחַ לוֹ לִבְחֹר בַּתְּשׁוּבָה. לְפִי שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ הַחֲטָאִים, וְחָכְמָתוֹ וְצִדְקוֹ יְחַיְּבוּ שֵׁעוּר הָעֹנֶשׁ, שֶׁפְּעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּלְבָד, וּפְעָמִים יַעֲנשׁ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת יַחַד. וְיִתְחַלֵּף עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה: פְּעָמִים יַעֲנשׁ בַּגּוּף, אוֹ בַּמָּמוֹן, אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁיְּבַטֵּל יָדוֹ מִן הַתְּפִישָׂה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּירָבְעָם, אוֹ עֵינוֹ מִן הָרְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם הַנֶּאֱסָפִים עַל לוֹט - כֵּן יְבַטֵּל מִמֶּנּוּ בְּחִירַת הַתְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ בְּשׁוּם פָּנִים, וְיֹאבַד בְּחֶטְאוֹ. וְאֵין אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת חָכְמָתוֹ, עַד שֶׁנֵּדַע לָמָּה עָנַשׁ זֶה בְּזֶה הָאֹפֶן מִן הָעֹנֶשׁ, וְלֹא עֲנָשׁוֹ בָּאֹפֶן הָאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נֵדַע מָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר גָּרְמָה שֶׁהָיְתָה לְזֶה הַמִּין• זֹאת הַצּוּרָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת. אֲבָל הַכְּלָל: "כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד), וְיַעֲנשׁ הַחוֹטֵא כְּפִי חֶטְאוֹ, וְיִגְמֹל הַמֵּיטִיב כְּפִי הֲטָבָתוֹ.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
45 - פרק ח'
46 - פרק ח' חלק ב
47 - פרק ח' חלק ג
טען עוד
עֲרֹך אוֹתָם – השווה את דבריי. זוּלַת – מלבד. לְזֶה הַמִּין – לכל אחד מהברואים.
ביאורים
דרך סוגיית חטא העם המצרי פותח כאן הרמב"ם חזית הסברה נוספת בשאלת הבחירה החופשית. כיצד נוכל להסביר את העובדה שנשללה הבחירה החופשית מאת פרעה? האם תיתכן שלילת הבחירה החופשית כעונש לאדם החוטא? הרמב"ם פותח בקביעה עקרונית: במידה וחטאם של המצרים היה מניעת ישראל לצאת מארצם, היה קשה להסביר את העונשים הכבדים שבהם נענשו המצרים, הלא דבר זה נשלל מהם בהכבדת ה' את לב פרעה. אלא שחטאם של המצרים איננו מתמצה במניעת היציאה מארצם. מעבר ל'חובה' זו, אותה היו צריכים לבצע על פי הגזירה האלוהית, הוסיפו המצרים באכזריותם עוד ועוד מעשי רשע וחמס כלפי העם היושב בקרבם. חטאם לא היה אפוא בסירובם מלשחרר את בני ישראל, אלא בשעבודם, שנעשה מתוך בחירה. על המעשים הללו נענשו המצרים במניעת אפשרות החזרה בתשובה. ה' מנע את אפשרות החזרה בתשובה כדי שיוכל להענישם על מעשיהם האכזריים בשעבודם את ישראל.
שלילת הבחירה נעשית מתוך מכלול מערכת שיקולים אלוהית שלא תמיד ברורה לנו. רק ה' יודע את היקף החטאים וחומרתם, ועל כן הוא גם זה שיודע מתי ראוי לשלול מן האדם את הבחירה החופשית. ישנם מצבים שבהם לא נשללת הבחירה החופשית לחלוטין אלא בצורה חלקית. למשל, שיתוק היד של ירבעם בן נבט או עיוורון זמני במקרה של אנשי סדום. אך השיא, כאמור, הוא בשלילה מוחלטת של הבחירה החופשית. איננו יכולים אפוא לדעת מדוע על עבירה מסוימת נקבעת שלילת הבחירה החופשית ועל עבירה אחרת לא, אך אנו מאמינים שכל מעשי ה' נובעים משיקול מדויק וצודק.
הרחבות
האם הכבדת לב פרעה שללה ממנו את הבחירה?
וְהוּא מֻכְרָח שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּחַ. לדעת הרמב"ם , ההכבדה שללה את הבחירה לשלח את ישראל. לדעת הספורנו , אדרבה, ההכבדה יצרה איזון כדי לאפשר את הבחירה - לשלח את ישראל מתוך הכנעה לה', ולא מטעמי נוחות: "שלולא הכבדת הלב היה פרעה משלח את ישראל בלי ספק, לא על צד תשובה והכנעה לאל יתברך, שיתנחם מהיות מורד, אף על פי שהכיר גדלו וטובו, אלא על צד היותו בלתי יכול לסבול עוד את צרת המכות... וזאת לא הייתה תשובה כלל. והנה אמר האל יתברך 'ואני אקשה את לב פרעה', שיתאמץ לסבול המכות ולא ישלח מיראת המכות את ישראל, למען שיתי אותותי אלה בקרבו, שמהם יכירו גדלי וטובי וישובו המצרים באיזו תשובה אמתית" [ספורנו לשמות ז, ג].
שאלות לדיון
חשוב על מצב בחייך שבו לא הייתה לך בחירה. מהיכן אתה יודע שלא הייתה לך בחירה? האם הרגשת טוב או רע? למה?
"וּכְמוֹ שֶׁיְּבַטֵּל קְצָת תְּנוּעוֹת הָאָדָם הַבְּחִירִיּוֹת עַל צַד הָעֹנֶשׁ". האם אדם שגנב יכול לטעון כלפי החברה שהוא עשה כך משום שה' שלל ממנו את הבחירה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
