ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במצב רוח זה הגיע לקראון הייטס בסוף שנת 1990, למה שחשב שתהיה הרצאתו האחרונה. בשעמומו נמהלה תחושת אשמה על כך שהרבי מליובאוויטש עודדו בעבר להמשיך ולהרצות, ויעקב חשש לנטוש את משמרתו ולאכזבו, אבל לא היה לו מה לעשות, לא נשארו בו דיבורים או הרצאות. הוא החל להשקיע שעות רבות בניסיון למצוא פעילות הולמת שתוכל לשמש תחליף להרצאות, אבל לא העלה בדעתו שום רעיון.
כפי שציפה, ההרצאה שנשא בסוף השבוע הייתה כישלון מוחלט. היא הייתה ארוכה מדי, בלתי אחידה ונטולת השראה. שירת הברבור שלו הייתה מזויפת, ובנוסף לתחושות השעמום והאשמה חש גם דכדוך.
הרבי נהג לקבל אורחים בימי ראשון בבוקר. כל מי שרצה יכול היה לפוגשו ולקבל ממנו ברכה ודולר לצדקה. אלפי אנשים עמדו בתור וההמתנה הייתה ארוכה ולא נוחה. למזלו של יעקב הוא היה במעמד של מרצה בשבתון, ואורחי השבתון והמשתתפים בו נכנסו ראשונים.
בגלל הרצאתו העלובה אמש וכוונתו לפרוש ממעגל המרצים, חשש יותר מתמיד לפגוש את הרבי. למרות תחושתו יצא בשעה המיועדת באותו יום ראשון כדי להצטרף לקבוצת השבתון, שהייתה אמורה ללכת אל הרבי בשעה אחת עשרה וחצי.
בדרך פגש קבוצת אורחים ממשתתפי השבתון, שבירכו אותו ושאלו אותו לגבי ההרצאה שנשא אמש. הם אמרו שהנושא היה אמנם מעניין, אבל ההרצאה הייתה מורכבת מדי וקשה להבנה. הם רצו לדעת אם יעקב פרסם את רעיונותיו במקום כלשהו. כשהשיב בשלילה שאלו לפשר הדבר, והוא ענה כי מטבעו הוא מרצה ואינו מיטיב לבטא את עצמו בכתיבה. הם לא הבינו זאת וטענו כי מי שרוצה לשרוד בעולם האקדמי חייב לכתוב הרבה והיטב. ברוור הסביר כי כתיבה מדעית שונה מהפרוזה של ההרצאה, וחשב כי כתיבתו העילגת מתאימה היטב לסגנון המונוטוני, היבש והפדנטי המאפיין כתבי עת אקדמיים.
כאשר הגיעו למלון ניגשה ליעקב קבוצת אנשים נוספת ששאלו אותו היכן יוכלו למצוא את כתביו. כשאמר להם שאינו מפרסם כתבים, הם חקרו מדוע, ושוב נאלץ לחזור על הסברו.
יעקב עלה ללובי שבו היה אמור להמתין ליציאת הקבוצה אל 770, בית מדרשו של הרבי, ובה לשכתו המרכזית. כמה תלמידי ישיבה שסייעו בפרויקט השבתון שאלו היכן יוכלו למצוא חומר כתוב שלו. הוא ענה שאין חומר כזה והם הקשו כקודמיהם: "מדוע לא?!"
יעקב החל לאבד את סבלנותו והסביר בחריפות: "איני סופר, מעולם לא הייתי סופר, ולמעשה איני מסוגל לכתוב".
"איך זה ייתכן?!" הקשה אחד מהם, "הרי אתה פרופסור, לא?!"
יעקב קם ויצא מהאולם.
לבסוף עזבה קבוצת השבתון ויצאה לפגישה עם הרבי. בדרך צעד ליד בני זוג, שהציגו את עצמם ושאלו היכן הוא כותב...
יעקב רק חייך, העמיד פנים שלא שמע את שאלתם והמשיך ללכת.
כאשר הגיעו ל 770 עברו את המוני בני האדם שהמתינו בתור ונכנסו בעד דלת בקומת המרתף של הבניין. בעוד התור שלהם זוחל קדימה חש יעקב שלבו פועם בחוזקה ופיו יבש. ככלות הכול, הרהר לעצמו, המפגש עם הרבי אינו דבר של מה בכך. לפניו היו בתור הרב שמואל לו, ידיד מלונדון ובנו שהתארס זמן קצר לפני כן. יעקב ראה את הרבי נותן לכל אחד מהם דולר ואומר להם דבר מה. רגע לאחר מכן עמד יעקב בפניו.
למרות שהמפגש עם הרבי בחלוקת הדולרים אורך כמה שניות, הוא נמשך רגעים ארוכים מאוד. במהלך הרגעים היקרים הללו האדם חש שהרבי מקדיש לו את מלוא תשומת לבו ושחוץ ממנו לא קיים בעולם שום דבר. הרבי הביט בו באהבה שלא תשוער, נתן לו דולר ואיחל לו "ברכה והצלחה".
יעקב החל ללכת בדרכו החוצה. לפתע אחז מזכירו של הרבי בשרוולו. יעקב הסתובב לעבר הרבי וראה כי הוא מושיט לו דולר נוסף. כשיעקב לקחו, הרבי אמר לו בחיוך קטן ובמשובה בעיניו: "הצלחה בכתיבה!"
יעקב היה המום. כאשר עזב את הבניין שאל אותו בנו של הרב לו: "יענקל, אתה סופר?"
"כן", ענה יעקב, "מעכשיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
