ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כדי ליישב קושיה זו, התוספות מחדשים שמסתבר שהמינוי לכהן גדול מתבצע על ידי המלך ואחיו הכוהנים, ומביא ראייה מיבמות (סא ע"א) שאלעזר בן גמלא שילם כסף רב למלך כדי להיות כהן גדול, והם גם יכולים לסלק אותו מקדושת כהן גדול (התוספות מביאים ראייה לכך מן הירושלמי), ולכן לולי הטעם של 'מעלין בקודש ואין מורידין' הוא היה חוזר להיות כהן הדיוט. וכתב הגרי"ז (סוטה מב ע"א ובעוד מקומות) בשם אביו הגר"ח סולבייצ'יק שוודאי שגם אחרי שהכהן הגדול יורד מכהונתו, עדיין יש לו דינים של כהן גדול לעניין קדושת הכהונה, והוא וודאי אסור באלמנה וכן להיטמא לקרובים. אלא שמבחינת המינוי הוא לא נחשב כהן גדול, ורק הדברים שחלים מכוח המינוי מסירים אותם על ידי ביטול המינוי.
אמנם הרמב"ם (כלי המקדש ד, טו) כתב בניגוד לתוספות ש'אין מעמידין כהן גדול אלא בית דין של שבעים ואחד'. ומקור הרמב"ם מתוספתא (סנהדרין ג, ד) שאומרת כך. וכן פסק לגבי משך הכהונה של כהן גדול (כלי המקדש ד, כא) שהוא משמש בכהונתו עד יום מותו, 'ואין מורידים לעולם משררה שבקרב ישראל'.
על שיטת הרמב"ם ישנם כמה קושיות:
א. לחם משנה (סנהדרין ה) מתקשה מדוע הרמב"ם מנה בהמשך הלכות סנהדרין את כל הדברים שצריך עבורם ב"ד של שבעים ואחד, ולא מנה ביניהם את הדין שממנים כהן גדול. מרכבת המשנה (שם) מתרץ ע"י אוקימתא שלפעמים אין שם ב"ד של שבעים ואחד, אלא רק שבעים, ולכן לא כתב הרמב"ם כן.
ב. קשה על הרמב"ם איך הוא יבאר את הגמרא ביבמות (סא ע"א) שמשמע ממנה שמרתא בת בייתוס שילמה למלך על מנת שיעלה את בעלה לכהן גדול, והרי לדעתו המחליט הבלעדי הוא הסנהדרין?
ג. וכן קשה מהירושלמי שהתוספות הביאו מביא שמשמע ממנו שהמלך יכול גם להדיח כהן גדול מכהן, ואילו לדעת הרמב"ם לא ניתן כלל להדיח כהן גדול?
הרב בצלאל ז'ולטי זצ"ל (תורה שבעל פה כ, עמודים כו – לב) מבאר שהרמב"ם אמנם חולק על תוס' וסובר שהגוף הבוחר של הכהן הגדול הוא בית דין של שבעים ואחד, אלא ש כפי שכתב הגרי"ז שהובא לעיל, יש שני חלקים במינוי הכהן:
א. בחירה של הכהן על ידי הגוף הבוחר (הסנהדרין).
ב. הקדושה עצמה של כהן גדול ותחילת השימוש שחלה עם לבישת הבגדים.
ולדעת הרמב"ם מן הדין צריך שיהיו ב"ד של שבעים ואחד שיבחרו את הכהן הגדול. אבל גם הבחירה שלהם אינה מייצרת את הדין שהכהן הנבחר נהיה כהן גדול, אלא הוא נהיה כהן גדול על ידי זה שלבש את שמונת הבגדים והתחיל לשמש בכהונה הגדולה.
לכן הוא אומר שאם כהן הצליח לעקוף את הגוף הבוחר ולהתחיל לשמש בשמונה בגדים ככהן גדול, הוא מתחיל להיות כהן גדול בלי חברי הגוף הבוחר, ובזמן אלעזר בן גמלא (הגמרא ביבמות לעיל) המלך הכריח את כולם לא לכנס את אסיפת הסנהדרין, ושאלעזר יהיה כהן גדול. כך נוצר מצב שהיה כהן גדול מבלי שיעבור את חברי הגוף הבוחר. לפי דבריו ניתן גם לבאר את הירושלמי שאומר שניתן לסלק כהן גדול ממשרתו, וזאת למרות שהרמב"ם אמר במפורש שלא ניתן לעשות זאת. זה מכיוון שהרמב"ם דיבר באופן שהסנהדרין בחרו בו לכהן, ואילו הירושלמי דיבר באופן שהוא נהיה כהן על ידי לחצים והתחיל לכהן בפועל, וכך אם יפסיק לכהן, לא יחשב שוב לכהן גדול.
שכן לא הסנהדרין הופכים את הכהן לכהן גדול, אלא תחילת עבודתו ככהן גדול היא אשר הופכת אותו לכהן גדול.
באופן קצת שונה מתרץ האגרות משה (חושן משפט מה) את דברי הרמב"ם. לדעתו, הרמב"ם אינו חולק על התוספות, והוא מחלק בין שני סוגי מינוי. ישנו מינוי שהעם צריכים ורוצים, ולכן הסנהדרין מתכנסים ומחליטים ובוחרים בכהן שיהיה הכהן הגדול, ומינוי כזה הוא גם לכל החיים, וגם דורש סנהדרין, שכן כל דבר שררה לאומי שכזה דורש הסכמת הסנהדרין. אבל יש סוג מינוי שבו המינוי בא כמינוי של כבוד ושררה, והוא לא צריך להיעשות על פי הסנהדרין, ומצד שני ניתן גם להוריד אותו מהמינוי כשהמניע והאינטרס נגמר. לפי דבריו מובן מאוד מדוע הרמב"ם לא כתב שכהן גדול מתמנה על פי ב"ד של 71, וכן ניתן להסביר לפי התוספות את דברי התוספתא שאומרת שהכהן הגדול מתמנה על פי בית הדין הגדול, כי יתכן שגם התוספות מסכימים עם הרמב"ם.
סיכום: ה תוספות כותבים כאן שהאחראי על מינוי כהן גדול הוא המלך, ואילו הרמב"ם כותב שהממנים הם ב"ד הגדול. שני הסברים ראינו בהסבר הרמב"ם:
א. הסבר הרב ז'ולטי שבעקרון ב"ד הגדול בוחרים את הכהן הגדול, אלא שבפועל הוא נחשב כהן גדול רק כאשר הוא מתחיל לעבוד בשמונת הבגדים, ולא כאשר הם בוחרים בו.
ב. הסבר האגרות משה שיש שני אופנים של בחירה, יש בחירה כתוצאה מהצורך של עם ישראל בכהן גדול, ובאופן זה הכהן הגדול אמור להמשיך בתפקידו לעולם, ולעומת זאת יש אפשרות למינוי של שררה וכבוד, ובאופן זה הכהן הגדול יורד מתפקידו כאשר הוחלט שנגמרה השררה והכבוד שהוא צריך לקבל.
לעיון נוסף בסוגיה: ניתן לעיין בספר 'משטר ומדינה בישראל עפ"י התורה' (הוצאת 'ארץ חמדה') (כרך שני פרק כא סימן קיד – קטו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
