ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראבי"ה (ב, לולב תרצד) פסק שכתיבה בשמאל בשבת אסורה לשמאלי, כי האיסור בשבת הוא לעשות מלאכה חשובה וטובה, אבל אין עניין שצריך דווקא בימין, (והסיבה שאם כותב ביד החלשה שלו הוא פטור מדאורייתא היא בגלל (חידושי הר"ן בגמרא שם) שכותב היא מלאכה דקה, וכתיבה בשמאל לימני היא שינוי, בניגוד למלאכות אחרות שמבוצעות בשתי הידיים באותה הצלחה). לעומת זאת בדינים שבהם צריך מן התורה לבצע אותם דווקא ביד ימין, כמו עבודה בבית המקדש, שמאלי לא יוכל לבצע אותם אפילו ביד החזקה שלו, יד שמאל. לכן גם סופר איטר יכול לכתוב תפילין בשמאל, כי הסיבה שצריך שסופר יכתוב ספר תורה בידו הימנית היא בגלל שקושרים תפילין ביד ימין, ואם כן סופר איטר שקושר אותם ביד שמאל יכול גם לכותבם בידו השמאלית.
הבית יוסף (או"ח לב) מביא מספר התרומה (תפילין רה) שאם סופר ימני כתב ס"ת ביד שמאל ספר התורה פסול גם בדיעבד. וכתב שאין לומר שהפטור של ימני ביד שמאל יהיה רק לעניין מלאכת שבת שנלמדת ממשכן, ולכן בשמאל לא נאסרה מלאכת הכתיבה מהתורה, אבל בתפילין בסופו של דבר התפילין כתובות, וגם אם סופר ימני כתב ביד שמאל זה כשר. כי אם נאמר כך יצא שסופר שכותב בשבת ספר תורה יהיה פטור, וזה לא הגיוני.
בעניין כתיבת גט פסק הרמ"א (אבן העזר קכג, א) שלכתחילה יכתוב הסופר בימינו, אבל אם כתב בשמאלו כשר. וכתב החלקת מחוקק (ה) שמשמע מרמ"א שגם אם ימני כתב גט בשמאלו, הגט כשר בדיעבד. וצריך לומר שאינו דומה לשבת, כי בשבת צריך מלאכת מחשבת, ולכתוב בשמאל זה לא מלאכת מחשבת, אבל זה נחשב כתב לעניין גט. ובית שמואל (ד) אומר שלפי דברי ספר התרומה שהביא הב"י בהלכות תפילין שתפילין שנכתבו בשמאל פסולות, נראה שהגט פסול בדיעבד גם. ולכן הקל רק במקום עיגון.
מנחת חינוך (מוסך השבת, לד, ח) כתב שיש לתרץ את קושית ספר התרומה בב"י שהבאנו לעיל, האם יתכן שאדם ימני שכותב ס"ת בשבת בשמאלו יהיה פטור? כי הגמרא במסכת סוכה (ז ע"א) כתבה שדופן שלא הייתה כשרה לגבי שבת ביום רגיל, בחג הסוכות, אם היא משמשת כדופן לסוכה, היא נחשבת גם דופן לעניין שבת. ולכן גם כאן אם הכתיבה היא מועילה להיות כתיבה לעניין ספר תורה, תחשב כתיבה גם לעניין שבת, ואדם שיכתוב ספר תורה בשבת יהיה חייב חטאת.
אמנם פתחי תשובה (אהע"ז קכג, ה) הביא דברי רביד הזהב שהסתפק מה הדין באדם שכתב גט בשבת בשמאל האם עשה עבירה דאורייתא, והגט יהיה פסול מהתורה (כדין מחלל שבת שכתב גט, שהגט פסול), לכאורה לפי דברי המנחת חינוך יש לומר שהוא חייב, כי כמו שהכתיבה היא כתיבה לעניין גט, היא תחשב ככתיבה גם לעניין איסור שבת.
אמנם יש לחלק (כמו שכתב האבני נזר או"ח, ט אות ב) שבגט החשיבות היא לתוצאה, שהגט יהיה כתוב. ולכן גם אם הכתיבה הועילה בגט, והוא נחשב כתוב, לא שייך לומר שמתוך זה תהיה הכתיבה אסורה גם בהלכות שבת, כי בשבת האיסור הוא פעולת הכתיבה. ולעומת זאת בספר תורה, שם יש מצווה מיוחדת בכתיבה, ויש חשיבות לפעולת הכתיבה, וצריך גם כוונה מיוחדת בכתיבה. לכן, צודק המנחת חינוך שאם הכתיבה נחשבת לכתיבה, היא תחשב גם לאיסור שבת, כי יש חשיבות גם לפעולת הכתיבה.
לפי סברא זו ניתן גם לתרץ את קושית הבית שמואל על דברי הרמ"א שמכשיר גט שכתב ימני בשמאלו, והקשה מדברי ספר התרומה בספר תורה שפסול אם כתב בשמאלו. אמנם לפי מה שהסברנו יש חילוק גדול בין ספר תורה, שיש דין בפעולת הכתיבה ולכן יש מקום לפסול אם כתב בשמאל, לעומת גט, שאין כל חשיבות לפעולת הכתיבה אלא רק לתוצאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
