ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכמה – בהמתנה ליציאה מהפקק בכביש או להחלפת האור מאדום לירוק ברמזור?
וכך הלאה...
אך דומה, ש'שורף הזמן' או יותר נכון 'שורפת הזמן' הגדולה בחיינו היא... השינה.
כבר במסכת שבת (פט:), מסופר שלעתיד לבוא, כשיפנה הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו, בקובלנה – בניך חטאו! יתחיל עימו יצחק במשא ומתן, שבמסגרתו יצמצם את זמן החיים שבו יכול האדם לחטוא, כשמתוך חמישים שנות האדם הבוגרות, עשרים וחמש מתוכם מוקדשות לשינה.
כיום, עם המצאת החשמל, אנו משקיעים רק חלק מלילותינו בשינה, ובכל זאת – היא עדיין 'שורפת הזמן' הגדולה ביותר.
מדוע האדם מנוטרל בחלק כה גדול מחייו?
בפשטות – מנוחת הגוף. מחקרים מראים, שבעת השנה הפעילות הפיזיולוגית של גוף האדם יורדת למינימום, מערכות רבות כמעט ולא מתפקדות, וכך הגוף מתרענן ואוזר כוח.
אולם, קיים נתון מדעי נוסף, שמעלה נתונים מפתיעים. במהלך השינה אנו חולמים חלומות. פעולת החלום מתרחשת בעיקרה ב'שנת רע"מ', שמגיעה בשלבים הסופיים של מעגל השינה. בזמן החלום משותקים השרירים הרצוניים של האדם מהצוואר ומטה, אך יש תנועות מהירות של האישונים והעפעפיים. ברישום הפעילות החשמלית של המוח, התברר שבזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות.
והנה נתון מדהים נוסף – אנשים שישנו זמן רב, כולל את אותה 'שנת רע"מ', אך מנעו מהם לחלום חלומות – קמו עייפים מאד והתקשו לתפקד.
אמור מעתה – השינה בעיקרה אינה שנת הגוף, כי אם שנת החלום. כבר קבעו חז"ל – "שינה אחד משישים במיתה, חלום אחד משישים בנבואה". באופן שטחי, השינה היא שנת הגוף, אך באמת שנת הגוף, שבה הגוף 'קצת מת', היא גם ממיתה את האדם אם כל מטרתה רק להעביר את זמנו.
אולם בעומק – עיקר השינה היא שנת החלום – שנת הנשמה. לאחר שהאדם שקע בטרדות החיים החומריים לאורך כל היום, נשמתו זקוקה להתרעננות ולחיבור מחדש לאלוקים. כמו שהאדם מחבר את ה'פלאפון' להטענה כל הלילה, כך האדם מפקיד את נשמתו ב'שקע' של הבורא, "בידך אפקיד רוחי", והבורא מטעינה בחלומות וחזיונות אלוקיים. בלי מעט נבואה, אי אפשר להמשיך לתפקד. הגוף שובת ממלאכתו, אך אל המוח זורם מידע מבחוץ, מהבורא.
חלום יעקב הוא מהסמלים המרכזיים לחלומות. מי שמקשיב ל'מנגינה' של הפרשיה, שומע שיעקב יוצא מבאר שבע לחרן, ופתאום באמצע שטף החיים, על הדרך - "ויפגע במקום, וילן שם", והנה הוא מקבל מסר אלוקי – "ויחלום...".
נמצא, שהשינה היא לא 'שורפת זמן' גדולה, כי אם זמן אדיר של חיבור וטעינה מחודשת.
ובעצם, אם ניקח תובנה זאת לשאר 'גנבי הזמן' שלנו, כמו – המתנה בתור, פקקים ועוד, אנו יכולים לגלותם מחדש. נסיעה, למשל, יכולה להפוך לזמן אדיר של תפילה, התבודדות וחיבור פנימי לאלוקים.
חיפשתם פעם את השעה ה25 ביממה?
קבלו אותה!
בהצלחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












