ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ד' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה" (ויקרא כ"ג ב-ג). ומיד אחר כך: "אלה מועדי ד' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (שם, שם ד). הכפילות מצד אחד ומאידך גיסא הכללת השבת תחת הכותרת של "מועדי ד'" עוררה את תמיהתם של חז"ל והפרשנים בכל הדורות.
רש"י במקום מתרץ את הכפילות בכך שהפתיחה הראשונה קוראת לבית הדין לעבר שנים ובכך לדאוג שהמועדים יוחגו בזמנם ובמועדם הרצוי. לעומת זאת הפתיחה השניה באה להזהיר את בית הדין לקדש את החודש על פי ההלכה ובכך לקבוע את הזמן למועד. על השאלה השניה עונה רש"י בעקבות חז"ל בדרך זו "מה ענין שבת אצל מועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאלו חלל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלין עליו כאלו קיים את השבתות".
בעל ה"כלי יקר" רוצה ללמוד מכך גם ענין הלכתי. רש"י בפרשת ויקהל (שמות ל"ה א-ג) מסביר למה קדמה פרשת שבת למלאכת המשכן לומר לך שאין מלאכת המשכן דוחה שבת. אצלנו "קריאת המועדים", גם קודמת לפרשת השבת וגם מאוחרת לה ואם כן לא ברור מי דוחה את מי. מתרץ ה"כלי יקר" שמכאן נלמד שהשליחים הבאים להעיד בפני בית הדין על המולד רשאים לחלל את השבת ולכן קדם הציווי על השבת לציווי על המועדים. הפניה השניה היא לבית הדין ששלוחיו הם היוצאים להודיע על המועדות, ולהם אסור לחלל את השבת. הסבר זה מתיישב עם פשט הפסוקים שהפניה הראשונה היא לבני ישראל והם אלה שאמורים לבא ולהעיד לפני בית הדין.
אם נעיין ברש"י נגלה שרש"י התייחס לתופעה והסבירה בדרך שיש לה נפקא מינא גדולה גם לדורנו. רש"י ד"ה "דבר אל בני ישראל" אומר "עשה מועדות שיהיו ישראל מלומדין בהם שמעברים את השנה על גלויות שנעקרו ממקומם לעלות לרגל ועדיין לא הגיעו לירושלים".
מה רוצה רש"י ללמדנו. הלכתית, ישנן שתי סיבות לעיבור השנה. האחת כדי לקיים את ציווי הבורא שהחגים יחולו בעונות השנה המתאימות, פסח באביב וכו'. השניה היא כאשר נוצרה בעיה לחלק מסוים של עם ישראל והוא איננו יכול להגיע בזמן לירושלים כדי לחגוג את פסח אזי דוחים את פסח על ידי עיבור השנה, למענם.
אם כך הפתיחה הראשונה באה ללמד שצריך לעבר את השנה מפני צרכיו של עם ישראל ולכן מודגש בה "דבר אל בני ישראל". הפתיחה השניה באה ללמד שצריך לעבר את השנה כדי שיהיו ב"מועדם" כפי שהקב"ה ציוה "שמור את חודש האביב". לפי הכלל שקבעו חז"ל ובעקבותיהם רש"י וה"כלי יקר" נוכל ללמוד מכאן שגם בהלכות שבת יש משמעות לצרכי עם ישראל ולהלכות ציבור.
כשם שבענייני קביעת המועד יש לצורכי רבים השפעה והמועד יקבע על פי צרכי הכלל כך גם בהלכות שבת שאיננה נדחית מפני צרכי היחיד אבל היא תדחה מפני צרכי ציבור. כאשר הכותרת היא "דבר אל בני ישראל" הכוונה היא להלכות צבור בשבת. לעומת זה כאשר הכותרת היא "אלה מועדי ד', הכוונה להלכות שבת שכל אדם חייב לשמרם. מי שביסס רעיון זה מבחינה הלכתית הוא מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שהניח את היסודות ההלכתיים לפעולותיה הציבוריות של מדינת היהודים בשבת שלא באמצעות הפתרון של גוי של שבת.לכן עודד הוא שירותם של יהודים שומרי מצוות דווקא, בכוחות הביטחון של המדינה היהודית.
הבה נתפלל כולנו שמדינת ישראל מדינת היהודים תתחזק ותתנהל על פי הלכות ציבור של מדינה שומרת הלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
