ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ועוד – כאן הובטח לו, שהברכות מסורות לו ולזרעו, שהוא לא רק מבורך אלא שמסר לו הקב"ה את הכוח לברך אחרים.
ואכן, מדהים לגלות שכניסתו של אברהם לארץ מקבילה לבירור ה'ברוך' מול ה'ארור'. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם... והכנעני אז בארץ", שהיה כנען הולך וכובש את הארץ מידי בני שם. כנען הוא הארור – 'ארור כנען', זה לעומת זה, כניסתו של אברהם לארץ מביאה ברכה, ולעומתו צפים ועולים הכוחות ההפוכים – הארורים.
בירור זה עולה קומה, בעת שאברהם עולה למדרגת הקדושה הבאה – ירושלים. בסיום מלחמת המלכים הולך אברהם ופוגש את מלכי צדק מלך שלם, הלא הוא – שם בן נח, מלך ירושלים. וכאן חוזר ונותן לו שם את הברכה, ושוב שונה ומשלש אותה – "ויברכהו ויאמר, ברוך אברם... וברוך א-ל עליון...". אותה ברכה בה נתברך שם מול הקללה של חם, חוזרת וניתנת כאן לאברהם.
בברכה זו זוכה אברהם משתי סיבות. ראשית – מכח המקום. ירושלים וארץ ישראל הם מקור הברכה, "יברכך ה' מציון", "כי שם ציווה ה' את הברכה", לכן הברכה כאן קשורה להליכה לארץ ולעילה לירושלים.
שנית – נאמר – "טוב עין.. יבורך", והתכונה הראשונה שנאמרה בהבדל בין תלמידי אברהם לתלמידי בלעם היא – עין טובה. ואכן, חם וכנען התקללו מפני שהיה להם עין הרע, שלא רצו שנח יוליד בן רביעי שיחלוק עמהם את העולם. לעומתם שם ואברהם הם בעלי עין טובה. שם שמח בהצלחת אברהם ומברכו, ואברהם נותן לו מעשר מכל.
החיבור המיוחד בין קדושת המקום והעין הטובה מביא את הברכה המיוחדת. באופן שטחי היה אפשר לחשוב, שהליכתם של ישראל למקום מיוחד משלהם, מבדילה אותם משאר הגויים, ובכך הם דואגים רק לעצמם. אך האמת הפוכה – ישראל הם בעלי עין טובה, ודווקא מתוך שאנו נוחלים את המקומות הקדושים, זוכים כל האומות לברכה – "לך לך... אל הארץ... והיה ברכה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
