ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"במה מדובר?" שאל יורם.
"אני רוצה לקנות תפילין, אבל יש לי רק מאתיים שקלים".
"אשמח לעזור לך", ענה לו יורם שהתאפק לא לחייך, "אך המחיר הנמוך ביותר לתפילין כשרות מבהמה דקה הוא אלף ושלוש מאות שקלים".
"תראה", אמר האיש, "אילו היה לי את הסכום הזה הייתי משלם לך ברצון, אבל תאמין לי שמאתיים שקלים זה כל מה שיש לי. וחוץ מזה, בכל פעם שאניח את התפילין, תהיה לך זכות במצווה".
יורם הרגיש נבוך וענה לבסוף: "שמע, כאן זו חנות לתשמישי קדושה ולא עמותת חסד. אם אתה רוצה באמת להניח תפילין, תוכל לבוא כל בוקר לאחד מבתי הכנסת ליד מקום מגוריך, וישאילו לך בשמחה תפילין למשך תפילת שחרית".
האיש הגיב בטון זועף: "אני לא אלך לשום בית כנסת בבוקר, ולא אניח תפילין אם לא יהיו לי תפילין משלי, וזה יהיה על מצפונך! אצלכם הכול מסתכם בכסף! יש לכם הזדמנות לקרב יהודי, ואתם דוחים אותו?!"
"מי זה 'לכם'?!", ענה יורם כשהוא מסובב את ראשו לכל עבר, "אני נמצא פה לבדי. מצטער, אבל אני לא יכול לעזור לך".
הלקוח המשיך ללחוץ על יורם כדי לקבל את התפילין במחיר הבלתי סביר של מאתיים שקלים.
לפתע נכנס לחנות אדם גלוי ראש, שביקש לקנות כיפה לבנה בדרכו לאירוע. הוא שמע את הדו-שיח שהתנהל בחנות, התקרב ליורם ולחש באוזנו: "תן לו את התפילין, ואני אשלם את אלף ומאה השקלים הנותרים".
כדי לוודא שהוא אכן ישלם את הסכום הגבוה שאל אותו יורם: "איך אתה רוצה לשלם?"
"בכרטיס אשראי", ענה.
"בבקשה", ענה יורם והחל לחייב את כרטיסו. לאחר שהתשלום התקבל, פנה יורם ללקוח שרצה את התפילין, ואמר לו שהוא יכול לשלם את מאתיים השקלים שברשותו ולקבל את התפילין. האיש שמח מאוד לשמוע זאת, שילם את הכסף, הודה לתורם, נטל את התפילין ויצא מהחנות.
יורם פנה לתורם ושאל: "יש לך קשר לאיש הזה?"
"ממש לא", ענה, "אני חייב להתוודות שאיני אדם דתי ואיני מניח תפילין, אבל תאמין לי שאני אדם מאוד מאמין. עכשיו הגיעה לידי הזדמנות שיהודי יניח תפילין בזכותי וניצלתי אותה. אל תחשוב שאני תמים. לקחתי בחשבון שאולי הוא ייצא מכאן וימכור אותן בחצי מחיר, אבל אני את שלי עשיתי".
יורם התרגש מדברי התורם והציע לו שיקנה גם לעצמו זוג תפילין.
"כמו שאמרתי לך אני לא אדם דתי, ובבקשה אל תנסה להחזיר אותי בתשובה, כי זה לא יעזור לך", ענה הנדיב האלמוני ושילם את מחיר הכיפה. יורם ארז לו אותה בשקית נאה וצירף בתוכה דף ובו הסיפור 'טלית לחתן', שהתפרסם בעבר ב'בשבע', על רווקה שרכשה אצלו טלית כסגולה למצוא את זיווגה, ובהשגחה פרטית זכתה למצוא דרכו בן-זוג ולהקים בית יהודי.
הלקוח לקח את השקית, הודה ליורם והלך לדרכו. לאחר כחצי שעה התקשר לחנות, צחק ואמר שבמשך הנסיעה הבחין שבשקית יש גם דף עם סיפור. "קראתי את הסיפור על הטלית והשידוך, ומעניין אותי מאוד לדעת אם הוא אמיתי", אמר.
יורם ענה בחיוב, והאיש אמר: "שמע, יש לי בת דיילת שעובדת באל-על. היא בחורה מוכשרת, משכילה ויפה, אבל מאוד בררנית. היא כבר בת עשרים ושבע ועדיין לא מצאה את בחיר לבה. תכין לי טלית כסגולה. אגיע אליך במונית בעוד רבע שעה".
"ומה עם תפילין בשבילך?" שאל יורם.
"אתה יודע מה? אם הסגולה תצליח, אקבל על עצמי להניח תפילין מדי בוקר".
"מקובל עליי", השיב יורם.
האיש הגיע, קנה טלית ונסע לדרכו.
כעבור ארבעה חודשים התקשר האיש ליורם ואמר: "תכין לי תפילין, בבקשה. קשה להאמין, אבל הבת שלי עומדת להתחתן עם בחור בדיוק לפי דרישותיה, והיא אפילו לא יודעת שקניתי לה את הסגולה. זה הצליח! עכשיו אני בא לקנות ממך תפילין בשבילי, רק תצטרך להסביר לי איך להניח אותן...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
