ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מותר לחולה שיש בו סכנה לעבור על איסורים לצורך רפואתו בשלשה תנאים:
- האיסור הוא לא משלשת העברות החמורות
- אין דרך היתר להתרפאות.
- שיעבור על האיסור במינימום ההכרחי לרפואתו.
ב. אסור לחולה שיש בו סכנה לסרב לטיפול רפואי, ואפילו אם מדובר בטיפול הכרוך באיסור.
הקדמה
בשאלות של טיפול רפואי במצב של סכנת חיים, יש להתייעץ עם מורה הוראה מוסמך שמבין בעניינים אלו.
שאלות אלו נוגעות לפקוח נפש כמו גם לאיסורי תורה חמורים, לכן באותה מידה בה חשים צורך להתייעץ עם רופא בשאלות אלו, כך צריך לחוש ביחס להתייעצות עם תלמיד חכם.
הדברים המובאים לקמן הינם רק הכללים המרכזיים בנושא רחב זה, ומטרתם לסייע לשואל.
א. רפואה על ידי איסור כשיש סכנת חיים
כלל נקוט בידינו שפקוח נפש דוחה איסורי תורה1.
לכן חולה שרפואתו היא ע"י שיאכל איסור או יעבור על איסור, מותר לו לעשות זאת.
אמנם, ישנם כמה סייגים לזה:
1. שהאיסור אינו משלושת העברות החמורות שדינן יהרג ואל יעבור (גילוי עריות, שפיכות דמים, ע"ז)2.
2. שאין דרך להתרפאות בהיתר. אם יש דרך היתר צריך לבחור בה ולא באיסור3.
3. שיעבור על האיסור רק במינימום ההכרחי לרפואתו- לדוגמא, חולה שצריך להתאשפז במוסד רפואי שאין בו אוכל כשר (בחו"ל), יאכל רק את המינימום הנצרך לרפואתו ולא יאכל יותר מזה4.
ב. האם מותר לסרב לטיפול רפואי כשיש סכנת חיים?
אסור לחולה לסרב לטיפול רפואי כאשר הוא בסכנת חיים.
אולם, אם הטיפול כרוך באיסורי תורה כגון אכילה ביום כיפור וכדומה נחלקו הפוסקים האם מותר לו לסרב.
הרמב"ן בפירושו לתורה כתב שמצד האמת הקב"ה הוא הרופא וכן יראי ה' יכולים להתרפאות גם בלי רופא. דברי הרמב"ן נאמרו במציאות בה ההשגות הרוחניות של עם ישראל גבוהות מאד. יש נבואה, רוח הקודש ועם ישראל כולו בארצו. לכן אין לסמוך על דבריו בימינו.
אבל, יש אחרונים שהסבירו שדברי הרמב"ן נכונים גם בזמננו ולא רק בזמן שיש נבואה, וכל מי שרוצה לסמוך על דבריו ולא להתרפאות מאיסורים, מותר לו.
להלכה רוב האחרונים סוברים כשיטה הראשונה שכאשר יש מצב ש סכנת חיים, אין לסרב לטיפול גם אם הוא כרוך באיסורים5.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
