ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ממעמקי הנשמה, קורא לנו קול פנימי לשוב אל בוראנו. לפנים בישראל, עת המקדש עמד על מכונו, נכנס הכהן הגדול לפני ולפנים, וכניסתו למקום הקודש הפנימי ביטאה את כניסת כולנו לליבנו פנימה, והקשבתנו לקול הטהור הבוקע ממעמקי הנשמה. וכיום, כשלאסוננו המקדש חרב, האם יש מקום בארץ ממנו בוקע קול פנימי זה?
התשובה לכך נעוצה בהשוואה בין התלמוד הבבלי לירושלמי במדרש מופלא, העוסק בקריאה לשוב החוטא מחטאו. מספר הבבלי (חגיגה טו.) – מעשה באלישע בן אבויה, אחד מהתנאים שיצא לתרבות רעה, עד שקראו לו 'אחר', לבטא שהוא עבר תהליך של התרחקות כה גדול, עד שכביכול אדם אחר הוא. ובכן – 'מעשה באחר, שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. (התנא הקדוש, רבי מאיר, המשיך ללמוד תורה מאחר גם בימי קלקולו, בבחינת – "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק"). אמר לו אחר לרבי מאיר – מאיר, חזור לאחוריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי, עד כאן תחום שבת. ענה לו רבי מאיר – אף אתה חזור בך (בתשובה), אמר לו – ולא כבר אמרתי לך, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר'.
למרבה הפלא, אחר אפילו בימי קלקולו, עת מחלל הוא שבת בפרהסיה, עדיין זוכה לגילויים שמימיים נעלים – 'שמעתי מאחורי הפרגוד'. הדברים מצלצלים כעליית נשמה, ושמיעה משמי רום.
והנה, בירושלמי (חגיגה פ"ב) מופיע מעשה דומה, אלא ששם אומר אחר – "פעם אחת הייתי עובר לפני בית קודש הקודשים, רכוב על סוסי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול יוצאה מבית קודש הקודשים ואומרת : שובו בנים חוץ מאלישע בן אבויה שידע כוחי ומרד בי". אמור מעתה, ש'אחורי הפרגוד' הוא בית קודש הקודשים ביום הכיפורים, המצוי כאן בהר הבית עלי אדמות.
אלישע בן אבויה חי אחרי החורבן, ובכל זאת גם אחרי החורבן ממשיך מקום קודש הקודשים להיות מקומם הפנימי של ישראל, שממנו הקדוש ברוך הוא שב וקורא לישראל בחיבה ובגעגועים לשוב אליו. ומאז, בכל דורות הגלות, עומדים ישראל בתפילת מוסף ביום הכיפורים, קוראים בסדר העבודה, ומקשיבים לקול האלוקי המטהר הבוקע ועולה מהקודש הפנימי.
ותפילה בפינו, שעוד השנה נזכה כולנו לחזות בשוב ה' לציון ברחמים, וריח הקטורת המוקטרת לפני ולפנים יעלה באפינו, ולשון של זהורית ילבין ויבשר – 'סלחתי'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
