ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מתחילים בתרגיל 'יבש'. שעות ארוכות ומייגעות, רצים החיילים בשמש הקופחת, כשהם מכוונים את נשקם שוב ושוב לעבר מטרות דמה מקרטון, וצועקים: 'אש, אש, אש'. נופלים, קמים, מסתערים וחוזר חלילה.
והנה, מגיע רגע השיא. התרגיל ה'רטוב'. אחד אחרי השני ניגשים החיילים אל המ"מ, ובהדרכתו – מבצעים את כל התרגולת כשהם יורים אש חיה. עוזיה צופה בחיל שלפניו, השואג צעקות קרב ומסתער בכל כוחו לעבר מטרות הקרטון. עוזיה מחייך בתוכו על ההתלהבות והשאגות.
והנה, מגיע תורו. עוזיה נשכב בעמדת הפתיחה, מכניס מחסנית טעונה, ומכוון את נשקו לעבר המטרות. המ"מ נוגע קלות בכתפו ושואל – 'מוכן? תפגע בהם'? ועוזיה עונה בעדינות ישיבתית אופיינית – 'מקווה, בעזרת ה''.
המ"מ צועק בכל כוחו – 'מה זה מקווה? לפניך חולית חיזבאללה, תכסח אותם? תילחם כמו שצריך?'
ולפתע, רגש חדש מחלחל לליבו של עוזיה. הוא מבין, שבמלחמה צריך להתנהג אחרת מבישיבה. למלחמה דרושים כוחות של אומץ, תעוזה ופריצת גבולות כדי לפגוע באויבי ה' וישראל. הוא מוצא את עצמו שואג כקודמיו – 'אני יפגע בהם, יראה להם, יכסח אותם', ומיד קם, מסתער ומחורר את הדמויות שמולו.
"כי תצא למלחמה על אויביך". ההליכה למלחמה היא יציאה. יוצאים מהסדר הרגיל. בדרך כלל – התורה אוסרת רצח ומחנכת את האדם לעדינות וויתור. והנה, במלחמה – הריגת אויבי ישראל היא מצווה, ודרושים כוחות של תקיפות ועוז. כוחות אלה הם חזקים מאד, וגורמים כביכול להשתוללות יצרים.
ילד שצובע ציור, ו'יוצא מהקווים', הוא ילד שמקשקש חזק, והכוח החזק גורם לו לגלוש החוצה. במלחמה דרושים כוחות חזקים ה'יוצאים' מהסדר הרגיל, ולכן יש בהם גם סכנה של 'יציאה מהקווים'.
במלחמה, קל לאדם ליפול ביצר העריות, כי הוא נותן דרור לכוחות החיים העזים. היציאה מהסדר יכולה לגרום, חלילה, ליציאה מגבולות התורה.
אולם, בשונה ממקומות אחרים, התורה לא מגבילה את כוחות האדם, כי אם מתעלת אותם לאפיק חיובי – דין 'אשת יפת תואר'. "דברה תורה כנגד יצר הרע, מוטב יאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כב). במלחמה התורה מחנכת את האדם לבנות כוחות נפש המתאימים למלחמה, ודבר ה' מתעל אותנו לאפיקים החיוביים המתאימים למלחמה.
דברים רבים למדים אנו מהלכה מיוחדת זו.
ראשית – במלחמה מול אויבי ה' וישראל, עלינו להתנהג אחרת מההנהגה הרגילה ליהודי. הדרכה חשובה מאד בימינו, כשלצערנו יש שמנסים להחיל את אמות המוסר המתאימות למציאות הרגילה, על מצב מלחמה. דרך זו מובילה בסוף להתאכזרות על הרחמנים ולפגיעה בחפים מפשע בצד היהודי.
שנית – יהודי צריך לעבוד את ה' בכל עת, בדרך המתאימה לכל עת. כשם, שבר"ה תוקעים בשופר, ובסוכות יושבים בסוכה, ויהודי שישב בסוכה ראש השנה לא יקיים מצווה. כך במידות הנפש, יהודי צריך לחפש את ההדרכה וההתמודדות המתאימה לעת הזו.
ויהי רצון שבחודש אלול זה, נזכה לתעל את כל כוחות נפשנו המתאימים לעת הזו, לעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
