ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
שאלה: כמה זמן צריך לבדוק מחמץ בית בגודל ממוצע? שמעתי שיש רבנים שבודקים את בתיהם במשך כמה שעות, האם כך צריך לעשות?
תשובה: שאלה זו תלויה בשתי סוגיות: האחת - מה אנו מחפשים בבדיקת חמץ; השנייה - האם ניקוי הבית לפסח לפני ליל י"ד מועיל לבדיקת חמץ.
לדעת רוב הפוסקים, החיפוש בליל י"ד בניסן נועד כדי למצוא חמץ בשיעור כזית, שעוברים עליו ב"לא יראה" ו"לא ימצא" ואם אוכלים אותו חייבים עליו כרת (שו"ע הרב תמו, קונ"א א'). ויש אומרים שיש לדקדק יותר בחיפוש, ולחפש אחר כל פירור של חמץ שראוי לאכילה, שיש באכילתו איסור תורה (ח"א קיט, ו).
בנוסף לכך נחלקו הפוסקים בשאלה, האם מקום שנוקה באופן יסודי לפני הפסח צריך בדיקה. יש סוברים שהואיל והניקוי לא נעשה לאור הנר, כדין בדיקת חמץ, אין סומכים עליו כלל, ועדיין צריך לבדוק את כל המקומות היטב (דרך פקודיך). ויש אומרים שניקוי יסודי מועיל יותר מבדיקת חמץ, ולאחר הניקוי נחשב אותו מקום כמקום שאין בו חמץ ואינו צריך בדיקה (שע"ת תלג, א, דע"ת תלג, ב).
למעשה בשתי המחלוקות ההלכה להקל, מפני שחובת בדיקת חמץ היא מדברי חכמים, שהרי מן התורה מי שביטל את החמץ בלבו כבר נפטר מאיסור חמץ ואינו צריך לבדוק את ביתו, וחכמים הם שחייבו בנוסף לביטול שבלב גם לבדוק את החמץ ולבערו. וכאשר ישנה מחלוקת בדברי חכמים, ידו של המיקל על העליונה.
יוצא אפוא שלהלכה הבדיקה נועדה לחפש חמץ בשיעור כזית, ומקום שנוקה היטב אינו צריך בדיקה יסודית. ומכל מקום גם לאחר ניקוי יסודי ישנה חובה לבדוק חמץ, מפני שעדיין יש לחשוש שמא בטעות לא ניקו פינה אחת שבחדר או מגירה בארון. וכן חוששים שמא אחר שגמרו לנקות נכנס לשם ילד או אדם אחר עם חמץ. ובמיוחד בסמוך למקומות שאוכלים בהם יש לחשוש שנפל שם חמץ. ולכן חובה לבדוק בליל י"ד את כל הבית מחמץ, ולהתבונן בכל פינות החדר, ולאורך הקירות, ובין הרהיטים, ולפתוח כל ארון ומגירה כדי לוודא שאכן נוקו ונשארו נקיים (למקורות והרחבה עיין בפניני הלכה הלכות פסח עמודים 44-49).
בפועל, בדיקת בית ממוצע שעבר ניקוי לפני הפסח אורכת כרבע שעה. ואם הבית לא נוקה, בדיקתו אורכת יותר זמן. ומה שהעידו על רבנים מסוימים שבדקו את ביתם במשך כמה שעות, זה מפני שהם החמירו בשתי המחלוקות שהזכרתי. אבל כאמור הלכה כמיקלים. וכן סיפרו לי בנים ונכדים של גדולי הדור, שבבית הוריהם בדיקת חמץ ארכה רבע שעה עד חצי שעה.
האם צריך לבדוק ספרים דף אחר דף
לדעת רוב הפוסקים, הסוברים שבדיקת חמץ נועדה למצוא חתיכות חמץ בשיעור כזית, ברור שאין צורך בבדיקה דקדקנית כזו בספרים, שהרי לא יתכן שבין דפי הספר מונחת חתיכת חמץ בשיעור כזית.
כל השאלה היא רק לפי דעת מיעוט הפוסקים, שסוברים שצריך לחפש בבדיקת חמץ פרורים קטנים.
יש אומרים שאכן צריך לבדוק את כל הספרים דף אחר דף, מפני שאולי בטעות נפל לתוכם פרור חמץ, ויבוא לאוכלו. וכך נהג בעל ה'חזון איש', שאת הספרים שרצה ללמוד בהם בפסח בדק דף אחר דף, ואת שאר הספרים מכר לגוי והניח לפניהם מחיצה, ועל ידי כך נפטר מהחובה לבודקם (חזו"א קטז, יח).
ויש אומרים שאחר פרורים קטנטנים כמו אלו שעלולים להימצא בתוך הספרים אין צורך לחפש, מפני שאף אם יראם בפסח אין כל כך חשש שמא ירצה לאוכלם (ע' בס' בדיקת חמץ וביעורו פ"ב א').
ולמעשה, כיוון שכבר למדנו שדין בדיקת חמץ מדרבנן, אין להחמיר לבדוק את הספרים דף אחר דף, מפני שזו חומרה יתירה ואף עלולה לגרום לביטול תורה, וכן המנהג.
אלא שצריך להיזהר שלא להעלות על שולחן האוכל בפסח את הספרים שלא נזהרו בהם מחמץ במשך השנה, שמא יש בהם פרור חמץ שעלול ליפול בפסח ולהתערב באוכל, וחמץ בפסח אינו בטל. אבל ללמוד בספרים אלו על שולחן אחר מותר. ואם יניחם על שולחן האוכל שלא בשעת הארוחה, יזהר לנקות אח"כ היטב את השולחן שלא ישאר עליו שום פרור.
ומי שנזהר כל השנה לשמור את ספריו מחמץ, וכשהוא מקרב את ספריו לשולחן האוכל הוא נזהר שלא יפלו בהם פירורי חמץ - אף לדעה המחמירה אינו צריך לבדוק בתוך הספרים, שהם נחשבים בדוקים מחמץ.
-----------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
