ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
במבט ראשון אפשר להסיק שהנביא מציב דרישות בלתי אפשריות, הואיל וההתנהגות האנושית והאינטרקציה החברתית לעולם לא יוכלו להיות נקיות לחלוטין מהתחלואים. כולנו יודעים היטב שהתורה לעולם אינה דורשת מאתנו משהו בלתי אפשרי. אם כך, מה הנביא מנסה לומר בדברי התוכחה הקשים שלו? מה באמת הוא תובע מאתנו, מבני התמותה שהטעות היא חלק בלתי נפרד מחייהם?
נדמה לי שהוא תובע מאתנו שלפחות נבין ונזהה את החסרונות הקיימים בחברה שלנו. אולי לא נוכל לתקן אותם לגמרי, אבל אנחנו צריכים לפחות לדעת שהם קיימים. אסור לנו להניח לאדישות ולהלם להשתלט על החושים הטובים שלנו ולהביא לכך שנפסיק את המאבק המתמיד למען בניית חברה מתוקנת יותר.
הנביא דורש שלא נוותר ונמשיך לנסות לשפר את המצב החברתי של העולם שבו אנחנו חיים, גם אם ידוע לנו מלכתחילה שהצלחה מלאה היא דבר נשגב מהיכולת האנושית. אם נקבל את המגרעות החברתיות בלי התמרמרות, חרטה או תלונה, נהיה לשותפים לפשע ורק נזרז את החורבן שיבוא בסופו של דבר.
ידוע שהחפץ חיים אמר שמה שדחף אותו לכתוב את היצירה החשובה שלו על הל' שמירת הלשון הייתה העובדה שהוא שם לב שאנשים שעסקו בדיבור מהסוג הלא-חיובי הפסיקו להיאנח בצער ולהתחרט על דבריהם. לשון הרע הפכה לנורמה חברתית מקובלת, ואנשים הפסיקו להתבייש או לחוש מבוכה כשהתנהגו באופן הזה.
בושה היא נשק חזק שיכול להשפיע לטובה, וכאשר הוא נעלם מהחברה, כשאינטרס אישי בוטה ותאוות בצע הופכים למשהו לגיטימי, אנחנו צועדים לקראת אסון. זאת האזהרה של ישעיהו. פוליטיקאים שנתפסו בקלקלתם מנסים שוב בגלוי להיבחר משרה ציבורית, כאילו המאסר שריצו או העובדה שנאלצו להתפטר מכהונה ציבורית מנקים אותם מאשמה.
חברה שאין בה בושה, שמנהיגיה לא מזהים את הבעיות המוסריות בהתנהגותם, גוזרת על עצמה תחלואים של משוא פנים, שחיתות ועוולות שיסכנו את קיומה. הנביא דורש מאתנו, גם אם אנחנו לא מסוגלים לתקן את כל העוולות, לפחות להתבייש במגרעות שקיימות בחברה שלנו.
הכרה בחסרונות ותחושת הבושה שמתלווה לה הן הבסיס לתיקון הלך הרוח וההתנהגות של החברה. אז יהיה אפשר להגשים במלואה את התחזית האופטימית של הנביא "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












