ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת דברים פותחת בדברי משה אל עם ישראל. וחז"ל אומרים לנו כי היו אלו דברי תוכחות וז"ל רש"י :
"לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל".
חז"ל אומרים במדרש כי גדלותו של מרע"ה הייתה שכל ישראל קבלו את תוכחתו.
ובמדרש דברים רבה א' נאמר:
"אלה הדברים רבנין אמרין אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה הואיל וקיבלו עליהן תוכחותיך צריך אתה לברכן, מיד חזר וברכן מנין שנאמר ה' אלהיכם הרבה וגו',
ומנין שכל המקבל תוכחה זוכה לברכה שכן שלמה מפרש (משלי כד) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה הייתם מתברכין ע"י אחרים לע"ל אני אברך אתכם שנאמר (תהלים סז) אלהים יחננו ויברכנו וגו'".
ניתן לומר כי בכך רואים אנו עת גדלותו ועוצמתו של משה שבוחר לסיים את חייו בתוכחה ובברכה וכפי שנבאר להלן כי תוכחה וקבלת תוכחה הם דברים שמצריכים מידות וענווה גדולה עד מאד.
גם עם ישראל היה במצב רוחני גבוה בעצם העובדה שהם אכן קיבלו את התוכחה ושם במדרש שיבחו את ישראל על גדלותם וכך נאמר :
"אל כל ישראל, מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה ויכולים לעמוד בתוכחות."
בבית המקדש היו שומרים כהנים ולויים. הכהנים השומרים היו צריכים להיות ערים ואסור להם להירדם. מובא בגמרא מסכת תמיד דף כז עמוד ב
"תנן התם: איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקות לפניו, וכל משמר שאינו עומד, וא"ל איש הר הבית שלום עליך! ניכר שהוא ישן - חובטו במקלו, ורשות היתה לו לשרוף את כסותו; והם אומרים: מה קול בעזרה - קול בן לוי לוקה, ובגדיו נשרפין שישן לו על משמר.
ר' אליעזר בן יעקב אומר: פעם אחת מצאו את אחי אמי ישן, ושרפו את כסותו.....
תניא, רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם - יאהב את התוכחות,
שכל זמן שתוכחות בעולם - נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. ויש אומרים: יחזיק באמונה - יתירה, שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: כל המוכיח את חבירו לשם שמים - זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר מוכיח אדם אחרי, ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד, שנאמר חן ימצא ממחליק לשון.
(כבר דנו הראשונים והאחרונים בשאלה של בל תשחית עיין ברא"ש, ובדבר אברהם חלק א' טז, כד בהגהה.).
דברי רבי הם המשך למה שהגמרא מתארת, שריפת בגדו של הישן ומתוך ההקשר בגמרא ניתן להבין כי שריפת הבגד הייתה למעשה סוג של תוכחה.
ומי שמקבל תוכחה תבוא עליו ברכת טוב. והדרך שאדם צריך לברור האדם, כאמור היא אהבת התוכחה.
ולכאורה במסכת אבות אומר רבי איזה היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם?
וכתב המהרש"א בחידושי אגדות מסכת תמיד דף כח ע"א, כי
רבי הוא מרא דשמעתי' דתני במתני' דפ"ב דאבות איזו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם כו' דהיינו שהוא הדרך הטוב לעצמו ונוח לבריות ואהא מתני' קאי ומפרש לה הכא בברייתא דאיזו אותו דרך שהוא נוח ותפארת לעצמו ולבריות
וקאמר ת"ק אוהב את התוכחות להוכיח הבדיות דמתוך שמקבלין התוכחות וחוזרין למוטב נחת רוח באה לעולם כו'
והיינו תפארת לו מן האדם ומייתי מקרא שנאמר ולמוכיחים ינעם דהיינו שנוח ונועם המוכיח למקבלים ועל ידי כן תבא למקבלי תוכחה ברכת טוב
וממשיך המהרש"א
"ויש לפרש שתבא עליהם ברכת משה שנקרא טוב כמ"ש וזאת הברכה אשר ברך משה גו' לפני מותו דהיינו באותו יום שהוכיחם כדאיתא במדרשות וקאמר די"א דאותו דרך דקתני במתני' שהיא תפארת לו וגם מן האדם היינו שמחזיק באמונה יתירה במשא ומחן דזה ודאי נוח לו ותפארת מן הבריות ומייתי מקרא עיני בנאמני ארץ גו' דהיינו שהם נאמנים בדרך ארץ במשא ומתן עם הבריות הוא זוכה לשבת עמדי דהיינו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא", וק"ל.
לדברי המהרש"א, הדרך שהיא תפארת לעושיה ותפארת מן האדם היא הדרך של קבלת התוכחות. ואין סתירה בין מאמרו של רבי במשנה באבות ובין מאמרו במסכת תמיד כי אחד משלים את השני.
להיות מקבל תוכחות היא דרך שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם הדרך של " לקבל ", כי מי שמקבל את התוכחה מאחרים הרי שיש כאן בהחלט תפארת לו מן האדם כי אנשים מעריכים את מקבלי התוכחות. והדבר גורם להרבות אהבת ישראל ואהבת ה'. גדלותו של משה רבינו ע"ה מתבטאת בשיאה בכך שהביא את עם ישראל להיות מקבלי תוכחות. דרך שהיא ישרה ותפארת לעושיה ותפארת מן האדם.
עד כמה קשה להוכיח למדנו מהגמ' בערכין דף טז עמוד ב
תניא, א"ר טרפון: (תמיהני) אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך, אמר לו טול קורה מבין עיניך.
אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.
רבינו בחיי בפתיחה לפרשה דברים כתב על דברי ר"ט
וכל אחד ואחד יאמר למוכיח: טליתי טהורה משלך. ולכך אין המוכיח מקובל ומרוצה לכלם, כי קצת מהם ישנאוהו על שיודיע להם האמת במעשיהם...
מי שלא מקבל תוכחה חושב שהוא הטהור ביותר, הוא הצדיק ביותר הוא החשוב ביותר והדבר מביא לשנאת חינם.
וממשיך שם רבינו בחיי וכותב:
"וכן מצינו בישראל שהיו נוכחים מפי משה רבינו ע"ה והיו מעלין חן לפני הקדוש ברוך הוא לרוב תוכחותיו של משה שהיה מוכיחם תמיד בדברים קשים, כמו שמצינו במי מריבת קדש שאמר להם: (במדבר כ, י) "שמעו נא המורים", וכן בענין המן שאמר להם: (שמות טז, ז) "ונחנו מה כי תלינו עלינו".
לפי זה נוכל להבין מה שאמרו חז"ל במסכת שבת דף קי"ט, :
אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה, שנאמר הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו'.
אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ.
אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים לא מצאו מרעה. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה - אף ישראל שבאותו הדור, כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה.
א"ר יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד (אין) [לאין] מרפא. מאי עד לאין מרפא? –
אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
ולכאורה חז"ל אמרו לנו כי בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם, ואם כן מה כוונת חז"ל בסיבות לחורבן ירושלים כפי שבהובאו בתלמוש בבלי שבת קי"ט ?
אמנם מי שלא מקבל תוכחות, חושב שהוא יותר "טהור", מהשני, מי שמשווה קטן וגדול או מבזה ת"ח, כי הוא מתגאה זוהי למעשה שנאת חינם כי אין בדרך הזאת תפארת לעושיה ותפארת מן האדם
זוהי שנאת חינם לא לקבל מהשני, לחשוב שאני תמיד צודק.
הדרך הישרה שהיא תפארת לעושיה ותפארת מהאדם היא היחס הנכון לקבלה ולא לחשוב שאני תמיד צודק.
ומרע"ה לקראת סוף ימיו הצליח להוכיח את ישראל וכולם קיבלו את התוכחות שלו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












